19,314
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
שורה 11: | שורה 11: | ||
מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}. | מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדה"ז [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}. | ||
==דרך העבודה== | ==דרך העבודה== | ||
רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 | רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}} | ||
==תלמידי רבי עקיבא== | ==תלמידי רבי עקיבא== | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, [[רבי עקיבא]], הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של אהבת ישראל — "ואהבת לרעך כמוך — רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו "לא נהגו כבוד זה לזה" — היפך הענין דאהבת ישראל (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)? | עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, [[רבי עקיבא]], הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של אהבת ישראל — "ואהבת לרעך כמוך — רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו "לא נהגו כבוד זה לזה" — היפך הענין דאהבת ישראל (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)? | ||
מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך "שלא נהגו כבוד זה לזה", כמאמר חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא | מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך "שלא נהגו כבוד זה לזה", כמאמר חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא לפי דרכו ודעתו, ובשיקול הדעת שלו מסקנתו שבודאי כפי שהשיג הוא כן הוא הפירוש האמיתי בדברי רבו, ולכן כאשר שמע שחבירו לומד את דברי רבו באופן שונה ובלתי נכון לפי [[דעת]]ו, לא הי' יכול לנהוג בו [[כבוד]] והערכה — שהרי הוא לומד את דברי רבו באופן מוטעה. | ||
ונמצא, שדוקא היותם '''תלמידי רבי עקיבא''' היא הסיבה "שלא נהגו כבוד זה לזה": כל אחד מתלמידי רבי עקיבא היה מסור ונתון בכל נפשו לתורת רבו, עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש תורת רבו שלא כהלכה לפי דעתו, ובפרט כאשר זה ה"טועה" הוא תלמיד רבי עקיבא עצמו, וודאי שלא היה יכול לנהוג בו כבוד. | ונמצא, שדוקא היותם '''תלמידי רבי עקיבא''' היא הסיבה "שלא נהגו כבוד זה לזה": כל אחד מתלמידי רבי עקיבא היה מסור ונתון בכל נפשו לתורת רבו, עד שלא היה יכול לסבול שמישהו מפרש תורת רבו שלא כהלכה לפי דעתו, ובפרט כאשר זה ה"טועה" הוא תלמיד רבי עקיבא עצמו, וודאי שלא היה יכול לנהוג בו כבוד. |
עריכות