19,461
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
נאמר בתורה: "[[ועשו לי מקדש שכנתי בתוכם]]" ודייקו בזה רבותינו ז"ל "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל. זאת אומרת שהשראת השכינה במקדש גורמת גם השראת השכינה בכל אחד מישראל, הוה אומר שכל אחד מישראל הוא מקדש לקב"ה. | נאמר בתורה: "[[ועשו לי מקדש שכנתי בתוכם]]" ודייקו בזה רבותינו ז"ל "בתוכו" לא נאמר אלא "בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל. זאת אומרת שהשראת השכינה במקדש גורמת גם השראת השכינה בכל אחד מישראל, הוה אומר שכל אחד מישראל הוא מקדש לקב"ה. | ||
במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: | במקדש היו "שלושה דיורין", שהם: "[[עזרה]]", "קודש" ו"[[קודש הקודשים]]". | ||
בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו [[קורבנות]]. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | בעזרה עמד המזבח החיצון שעליו הקריבו [[קורבנות]]. בקודש עמד המזבח הפנימי שעליו הקטירו קטורת. בקודש הקדשים עמד [[ארון הברית]] שבו הלוחות - תורה. | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של [[משה רבינו]], כי עצמותו של משה היא עצם אחד עם עצמותה של התורה, וכמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי" - שנקראת על שמו של משה ,ועצמותה של התורה מאוחדת בעצמותו של הקב"ה. | ארון הברית שבו התורה - ענינו הוא כענינו של [[משה רבינו]], כי עצמותו של משה היא עצם אחד עם עצמותה של התורה, וכמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי" - שנקראת על שמו של משה ,ועצמותה של התורה מאוחדת בעצמותו של הקב"ה. | ||
כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב | כך גם בכל אחד מישראל, שהוא בחינת מקדש לה', הנה, בחינת ה"עזרה" שבו - חיצוניות הלב, ה"קודש" שבו - בחינת פנימיות הלב, ואילו "קודש הקדשים" הוא פנימיות דפנימיות הלב - בחינת [[יחידה]] שבנפש. | ||
בחינה זו - יחידה שבנפש - היא בחינת "משה" הנמצאת בכל אחד ואחד מישראל, כמבואר ב[[ספר התניא]] - שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה, שממנו ה[[ביטול]] העצמי של נשמת כל איש ישראל לקב"ה. כי משה הוא בחינת "דעת" שענינו ההתקשרות החזקה בה' בתכלית. | בחינה זו - יחידה שבנפש - היא בחינת "משה" הנמצאת בכל אחד ואחד מישראל, כמבואר ב[[ספר התניא]] - שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה, שממנו ה[[ביטול]] העצמי של נשמת כל איש ישראל לקב"ה. כי משה הוא בחינת "דעת" שענינו ההתקשרות החזקה בה' בתכלית. |
עריכות