19,314
עריכות
עיתון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " וידיאו " ב־" וידאו ") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
"איך ייתכן שלתלמידי הישיבה תהיה ידיעה אודות ליובאוויטש או תומכי תמימים מתוך עיתונים... כיצד זה בכלל יש לתלמידי הישיבה ידיעה בעיתונים... תלמידי התמימים ואף אברכים אינם צריכים לדעת את הנעשה בעיתונים. | "איך ייתכן שלתלמידי הישיבה תהיה ידיעה אודות ליובאוויטש או תומכי תמימים מתוך עיתונים... כיצד זה בכלל יש לתלמידי הישיבה ידיעה בעיתונים... תלמידי התמימים ואף אברכים אינם צריכים לדעת את הנעשה בעיתונים. | ||
מה שלפעמים נזכר בהם אודות ליובאוויטש, תומכי תמימים וכו', הרי זה עבור אנשי הרחוב אך לא לאנשים מבפנים... | מה שלפעמים נזכר בהם אודות ליובאוויטש, תומכי תמימים וכו', הרי זה עבור אנשי הרחוב אך לא לאנשים מבפנים... | ||
אפילו נניח שמלכתחילה נתכוונו לעיין רק במקום שמדובר אודות ליובאוויטש, הרי רואים במוחש אשר כשמביטים בעיתון בעמוד אחד, מסתכלים גם בעמוד שני ושלישי. את הידיעות אודות ליובאוויטש ותומכי תמימים אפשר לשאוב ממקור אחר... ירוד ירדנו..."}} ומכל שכן כלפי ילדים{{הערה|שיחת שבת פרשת בחוקותי, כ״ב אייר תשמ״ו, (׳תורת מנחם התוועדויות' תשמ״ו חלק ג עמוד 394): "...מנהג אמהות הכשרות בישראל, שבמקום לספר לילדים ״סיפורים״ ו״חדשות״ מ״עיתונים״ וכיו״ב - מספרים להם סיפורי התורה (גם עניינים שלא למדם עדיין ב״[[חיידר|חדר]]״), מתוך חיות והתלהבות כר, "כחדשים״, עד שהדבר נעשה כמו ״חי״, ועל ידי זה מקבלים הילדים חינוך יהודי אמיתי שיפעל וישפיע על כל ימי חייהם | אפילו נניח שמלכתחילה נתכוונו לעיין רק במקום שמדובר אודות ליובאוויטש, הרי רואים במוחש אשר כשמביטים בעיתון בעמוד אחד, מסתכלים גם בעמוד שני ושלישי. את הידיעות אודות ליובאוויטש ותומכי תמימים אפשר לשאוב ממקור אחר... ירוד ירדנו..."}} ומכל שכן כלפי ילדים{{הערה|שיחת שבת פרשת בחוקותי, כ״ב אייר תשמ״ו, (׳תורת מנחם התוועדויות' תשמ״ו חלק ג עמוד 394): "...מנהג אמהות הכשרות בישראל, שבמקום לספר לילדים ״סיפורים״ ו״חדשות״ מ״עיתונים״ וכיו״ב - מספרים להם סיפורי התורה (גם עניינים שלא למדם עדיין ב״[[חיידר|חדר]]״), מתוך חיות והתלהבות כר, "כחדשים״, עד שהדבר נעשה כמו ״חי״, ועל ידי זה מקבלים הילדים חינוך יהודי אמיתי שיפעל וישפיע על כל ימי חייהם ״חנוך לנער על פי דרכו״, שאינה דרך האמת לאמיתו, כמבואר בארוכה בהקדמה ד״חינוך קטן״}}. | ||
את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד [[תורה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י״ג אייר תנש״א: "בנוגע לשלילת הקריאה בעיתונים, הרי לצערנו ולדאבוננו, לא שואלים כלל אם ישנו היתר לבטל זמן מסוים על קריאת עיתונים! ואדרבה, כל אחד חושב בעצמו שלהיותו בךאדם וברצונו להתנהג כבן אדם - עליו לדעת מכל החידושים שמתחדשים בכל יום, וממילא להתאים את הנהגתו לחידושים שמתחדשים בעולם"}}. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ה[[הלכה]] היהודית{{הערה|אגרות קודש כרך יד עמוד תכג, אגרת ה׳ר: "במענה על מכתבו מג׳ אדר ראשון, בו כותב אודות עיתונים החילונים ואותם הגרועים עוד יותר שנדפסים בהם לא רק עניינים חילונים גרידא אלא גם עניינים האסורים, ואיך שיש להיזהר מזה. | את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד [[תורה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים י״ג אייר תנש״א: "בנוגע לשלילת הקריאה בעיתונים, הרי לצערנו ולדאבוננו, לא שואלים כלל אם ישנו היתר לבטל זמן מסוים על קריאת עיתונים! ואדרבה, כל אחד חושב בעצמו שלהיותו בךאדם וברצונו להתנהג כבן אדם - עליו לדעת מכל החידושים שמתחדשים בכל יום, וממילא להתאים את הנהגתו לחידושים שמתחדשים בעולם"}}. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ה[[הלכה]] היהודית{{הערה|אגרות קודש כרך יד עמוד תכג, אגרת ה׳ר: "במענה על מכתבו מג׳ אדר ראשון, בו כותב אודות עיתונים החילונים ואותם הגרועים עוד יותר שנדפסים בהם לא רק עניינים חילונים גרידא אלא גם עניינים האסורים, ואיך שיש להיזהר מזה. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===עיתונות חרדית=== | ===עיתונות חרדית=== | ||
כאשר ה׳טאג בלאט׳, עיתון חדשות יומי שיצא לאור על ידי היהדות החרדית בפולין, החל לצאת, היתה מחלוקת ביהדות החרדית ביחס כלפי העיתון. היו שטענו שהוצאת עיתון יומי חרדי אינה מוצדקת, ואפשר להסתפק בהוצאה לאור של ירחון תורני. | כאשר ה׳טאג בלאט׳, עיתון חדשות יומי שיצא לאור על ידי היהדות החרדית בפולין, החל לצאת, היתה מחלוקת ביהדות החרדית ביחס כלפי העיתון. היו שטענו שהוצאת עיתון יומי חרדי אינה מוצדקת, ואפשר להסתפק בהוצאה לאור של ירחון תורני. | ||
הרבי במשך השנים תמך בגישה של עיתונות חרדית זאת | הרבי במשך השנים תמך בגישה של עיתונות חרדית זאת מכורח הנסיבות, על מנת למנוע קריאה של עיתונים הנוגדים לרוח התורה והיהדות. | ||
אם זאת, שלל הרבי בתוקף את ההתקפות ההדדיות בין העיתונים והתבטא: ״כל העיתונות הדתית חייבת להיות נקייה לחלוטין מהשמצות הדדיות זה על זה, ההשמצות אינן מקדמות שום דבר בנושא קיום היהדות ובקירובם של אנשים שאינם שומרים עדיין תורה ומצוות״. הרבי פנה בעניין הזה לעורכי העיתונים הדתיים, אולם הדבר לא הועיל{{הערה| מפי אלתר וולנר, כתב הצבאי בעיתון ׳הצופה׳. נדפב בספר 'פגישות עם הרבי׳, [[הוצאת ופרצת]], עמ' | אם זאת, שלל הרבי בתוקף את ההתקפות ההדדיות בין העיתונים והתבטא: ״כל העיתונות הדתית חייבת להיות נקייה לחלוטין מהשמצות הדדיות זה על זה, ההשמצות אינן מקדמות שום דבר בנושא קיום היהדות ובקירובם של אנשים שאינם שומרים עדיין תורה ומצוות״. הרבי פנה בעניין הזה לעורכי העיתונים הדתיים, אולם הדבר לא הועיל{{הערה| מפי אלתר וולנר, כתב הצבאי בעיתון ׳הצופה׳. נדפב בספר 'פגישות עם הרבי׳, [[הוצאת ופרצת]], עמ' 96}}. | ||
==הפצת חסידות בעיתונים== | ==הפצת חסידות בעיתונים== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שבת יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו...}}{{הערה|התוועדות שבת קודש פרשת נח תשכ״ה. נדפס בשיחות קודש, תשכ״ה כרך א' עמ׳71}}. | ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שבת יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו...}}{{הערה|התוועדות שבת קודש פרשת נח תשכ״ה. נדפס בשיחות קודש, תשכ״ה כרך א' עמ׳71}}. | ||
ההצדקה אותה מוצא הרבי לקיומו של העיתון, הוא רק כאשר העיתון יהיה מכוון לתכלית, לעבודת ה'. כך הסביר הרבי ב[[יחידות]] לאלתר וולנר, כתב הצבאי של עיתון ׳הצופה׳ ומנהל סוכנות הידיעות עתי״ם, אשר גם מדורי החדשות צריכים להכיל תוכן יהודי: | ההצדקה אותה מוצא הרבי לקיומו של העיתון, הוא רק כאשר העיתון יהיה מכוון לתכלית, לעבודת ה'. כך הסביר הרבי ב[[יחידות]] לאלתר וולנר, כתב הצבאי של עיתון ׳הצופה׳ ומנהל סוכנות הידיעות עתי״ם, אשר גם מדורי החדשות צריכים להכיל תוכן יהודי: | ||
{{ציטוט|תוכן=לגבי כתיבת החדשות, נשאלת השאלה לשם מה הן מיועדות ולמה הן משמשות? סתם חדשות, אין להן שום טעם, אך אם החדשות משמשות לחיזוק היהדות, מותר לכתוב אותן, כי הרי העיתון כשהוא לעצמו, בדרך כלל אין לו שום מטרה של עבודת ה, אלא בדיוק להפך... וההצדקה היחידה שיש לעיתון, וכך גם לחלק החדשות שבו, הוא כאשד מנצלים זאת באופן שזה יביא לחיזוק היהדות. אני מתכוון גם לחדשות על [[פרזידנט (תואר כבוד)|נשיא]] [[ארה״ב]] אייזנהואר או שר החוץ דאלס - גם כשכותבים חדשות בנושאים הללו צריך לחשוב איד לכתוב זאת באופן שיביא לחיזוק היהדות ואיך אפשר לעשות, גם מהידיעה הזאת, כלי ל[[עבודת ה']]. אני לא שולל את הצורך לעשות עיתון טוב, עיתון קריא - אדרבא: אחרת אף אחד לא יקרא בו, אני רק מדגיש שצריך לשים לב לכך, שהעיתון ישמש אך ורק כלי לעבודת ה׳|מקור='פגישות עם הרבי׳ עמ׳ 96|מרכאות=כן}}. | {{ציטוט|תוכן=לגבי כתיבת החדשות, נשאלת השאלה לשם מה הן מיועדות ולמה הן משמשות? סתם חדשות, אין להן שום טעם, אך אם החדשות משמשות לחיזוק היהדות, מותר לכתוב אותן, כי הרי העיתון כשהוא לעצמו, בדרך כלל אין לו שום מטרה של עבודת ה, אלא בדיוק להפך... וההצדקה היחידה שיש לעיתון, וכך גם לחלק החדשות שבו, הוא כאשד מנצלים זאת באופן שזה יביא לחיזוק היהדות. אני מתכוון גם לחדשות על [[פרזידנט (תואר כבוד)|נשיא]] [[ארה״ב]] אייזנהואר או שר החוץ דאלס - גם כשכותבים חדשות בנושאים הללו צריך לחשוב איד לכתוב זאת באופן שיביא לחיזוק היהדות ואיך אפשר לעשות, גם מהידיעה הזאת, כלי ל[[עבודת ה']]. אני לא שולל את הצורך לעשות עיתון טוב, עיתון קריא - אדרבא: אחרת אף אחד לא יקרא בו, אני רק מדגיש שצריך לשים לב לכך, שהעיתון ישמש אך ורק כלי לעבודת ה׳|מקור='פגישות עם הרבי׳ עמ׳ 96|מרכאות=כן}}. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
===עיתון מעריב=== | ===עיתון מעריב=== | ||
הרבי | הרבי דרש מעורך ״מעריב׳, שלום רוזנפלד, להרבות יהדות בעיתון. וכך כתב לו: {{ציטוטון|...עוקב אני אחר עתונו הנכבד, ומפעם לפעם מגיעים לתשומת לבי הדיווחים והכתבות בקשר עם הפעולות המסועפות של אנשי חב״ד ומוסדות חב״ד בארצנו הק׳. | ||
והרי מתפקידו של מו״ל ועורך עתון, ובפרט העתון הנפוץ ביותר, להעריך כראוי מפעלים חיוניים לטובת הציבור, ובפרט כאלה שהם בגדר של ״מצוה לפרסם״. ובתקופתנו זו רבת המבוכות, | והרי מתפקידו של מו״ל ועורך עתון, ובפרט העתון הנפוץ ביותר, להעריך כראוי מפעלים חיוניים לטובת הציבור, ובפרט כאלה שהם בגדר של ״מצוה לפרסם״. ובתקופתנו זו רבת המבוכות, | ||
כל המרבה להדגיש את ה״עשה טוב״, וממילא שולל את ה״[[סור מרע]]״, הרי זה משובח. | כל המרבה להדגיש את ה״עשה טוב״, וממילא שולל את ה״[[סור מרע]]״, הרי זה משובח. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==ביאת משיח בעיתונים== | ==ביאת משיח בעיתונים== | ||
הרבי ייחס לעיתונים תפקיד חשוב בפרסום על ביאת ה[[משיח]]: | הרבי ייחס לעיתונים תפקיד חשוב בפרסום על ביאת ה[[משיח]]: | ||
{{ציטוט|תוכן=בקשר למוזכר לעיל שנדפס בעיתונים אודות עניינים שהם היפך אהבת ישראל כו׳, | {{ציטוט|תוכן=בקשר למוזכר לעיל שנדפס בעיתונים אודות עניינים שהם היפך אהבת ישראל כו׳, ראוי להזכיר עניין למעליותא שיודפס בעיתונים. כידוע פתגם [[אדמו"ר הזקן|בעל הגאולה]] שכאשר יבוא משיח צדקנו יודפס הדבר בעיתונים!... | ||
ולהעיר שאכן נדפס כבד בעיתונים ש״{{מונחון|אט אט|הנה הנה, באידיש}} קומט משיח״! - בודאי ילמדו בזה פירושים, אבל אעפ״כ כו'. | ולהעיר שאכן נדפס כבד בעיתונים ש״{{מונחון|אט אט|הנה הנה, באידיש}} קומט משיח״! - בודאי ילמדו בזה פירושים, אבל אעפ״כ כו'. | ||
ואף שלכאורה אינו מובן מהו העילוי שיודפס בעיתונים אודות ביאת משיח צדקנו, מהו הערך של ״עיתונים״ כאשר מדובר אודות ביאת משיח צדקנו, ובפרט שהבשורה על ביאת משיח צדקנו תהיה על ידי אליהו הנביא מבשר הגאולה! אבל אעפ״כ כך אמר אדמו״ר הזקן! | ואף שלכאורה אינו מובן מהו העילוי שיודפס בעיתונים אודות ביאת משיח צדקנו, מהו הערך של ״עיתונים״ כאשר מדובר אודות ביאת משיח צדקנו, ובפרט שהבשורה על ביאת משיח צדקנו תהיה על ידי אליהו הנביא מבשר הגאולה! אבל אעפ״כ כך אמר אדמו״ר הזקן! | ||
אבל לאידך - מובן ופשוט שהעיקר הוא עצם הענין דביאת משיח, ולא מה שכתוב בעיתונים אודות ענין זה|מקור= שבת פרשת וישב, כ״ף כסלו תשמ"ד. נדפס ב[[תורת מנחם התוועדויות]] תשמ"ד חלק ב' עמוד 666|מרכאות=כן}} | אבל לאידך - מובן ופשוט שהעיקר הוא עצם הענין דביאת משיח, ולא מה שכתוב בעיתונים אודות ענין זה|מקור= שבת פרשת וישב, כ״ף כסלו תשמ"ד. נדפס ב[[תורת מנחם התוועדויות]] תשמ"ד חלק ב' עמוד 666|מרכאות=כן}} | ||
ביום ראשון ח' טבת [[תשנ״ב]], עברה במעמד [[חלוקת דולרים]], | ביום ראשון ח' טבת [[תשנ״ב]], עברה במעמד [[חלוקת דולרים]], ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון ״ידיעות אחרונות״, והביעה את תודתה על הברכות שהעניק לה הרבי בעבר. | ||
הרבי העניק לגב׳ מוזס דולר לברכה ואמר: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת ״ידיעות אחרונות״ - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. | הרבי העניק לגב׳ מוזס דולר לברכה ואמר: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת ״ידיעות אחרונות״ - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. | ||
הרבי העניק לגב׳ מוזס דולר נוסף, {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1204 וידאו מהמעמד]{{וידיאו}}}}. | הרבי העניק לגב׳ מוזס דולר נוסף, {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1204 וידאו מהמעמד]{{וידיאו}}}}. | ||