חוצנים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  12 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
(עדכון שינויים)
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 1: שורה 1:
'''חוצנים''' או '''חייזרים''' הם יצורים שמקורם אינו בכדור הארץ. התורה מספרת על קיומם של חיים על פני כוכבים אחרים, אך שוללת את אפשרות היותם תבוניים ובעלי תרבות.  
'''חוצנים''' או '''חייזרים''' הם יצורים שמקורם אינו בכדור הארץ. התורה מספרת על קיומם של חיים על פני כוכבים אחרים, אך שוללת את אפשרות היותם תבוניים ובעלי תרבות.  
==מקורות בשאלת קיומם של חוצנים==
==מקורות בשאלת קיומם של חוצנים==
הנושא אינו נוגע ישירות לקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], למרות זאת התייחס [[הרבי]] לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן קיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים.
הנושא אינו נוגע ישירות לקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], למרות זאת התייחס [[הרבי]] לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן קיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים.


בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ ל[[כדור הארץ]], עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!".
בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ ל[[כדור הארץ]], עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!".
שורה 15: שורה 15:


בספר "[[אמונה ומדע]]" (עמודים 137-103), מובאת "[[יחידות]]" של פרופסור יהודי ובה תשובות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א על שאלותיו הנוגעות בפילוסופיה היהודית. במענה לשאלתו "מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ", עונה לו הרבי תשובה מפורטת, כאשר בתחילתה מצטט הרבי בקצרה את האמור לעיל, ואחר כך ממשיך:  
בספר "[[אמונה ומדע]]" (עמודים 137-103), מובאת "[[יחידות]]" של פרופסור יהודי ובה תשובות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א על שאלותיו הנוגעות בפילוסופיה היהודית. במענה לשאלתו "מה דעת התורה בשאלת האפשרות של קיום תרבויות מחוץ לכדור הארץ", עונה לו הרבי תשובה מפורטת, כאשר בתחילתה מצטט הרבי בקצרה את האמור לעיל, ואחר כך ממשיך:  
"בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הל' תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי [[בחירה חופשית]] "מין זה של אדם . . יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם.  
"בכל מקרה, מדובר רק ביצורים פשוטים, ולא ביצורים נבונים או בתרבויות נבונות, יצורים נבונים, על פי הגדרת התורה (רמב"ם הל' תשובה פ"ה), אינם אלא כאלה שהם, בדומה לאדם, בעלי [[בחירה חופשית]] "מין זה של אדם . . יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע" - שם.  


והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד.
והנהגת בחירה חופשית ניתנה לאדם כדי לבחור בין טוב לרע, כשהגדרת הטוב והרע האמיתיים (עם הדרישה, ועם נתינת-הכח, לבחור ביניהם כראוי) נמצאת רק בתורה. כך שהבחירה החופשית מוענקת ומתקיימת באמצעות התורה בלבד.
19,297

עריכות

תפריט ניווט