19,457
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) (תיקון קל) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
"עם" - מלשון {{מונחון|עוממות|מלשון גחלים עוממות - שהאש כבר כמעט ואיננה}} ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו. | "עם" - מלשון {{מונחון|עוממות|מלשון גחלים עוממות - שהאש כבר כמעט ואיננה}} ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו. | ||
ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר", שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך | ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר", שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם. | ||
והוא כענין "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם"! | והוא כענין "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם"! | ||
התעוררות [[רצון]] ה' | התעוררות [[רצון]] ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא ע"י עבודת האדם ד[[אתכפיא]] [[סט"א]] , שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועי"ז מתעורר הקב"ה ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים. | ||
ורצון זה נקרא בחינת אבימלך. | ורצון זה נקרא בחינת אבימלך. |
עריכות