39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"") |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
רבי משה יצחק נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, ב[[י"ב טבת]] [[תרמ"ב]] (יום הסתלקותו של רבי משה מפשברסק, מחבר ספר 'אור פני משה'). בשנת [[תרמ"ו]] עבר על פי ציווי הרב משינאווא, לגור בעיר שינאווא. | רבי משה יצחק נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, ב[[י"ב טבת]] [[תרמ"ב]] (יום הסתלקותו של רבי משה מפשברסק, מחבר ספר 'אור פני משה'). בשנת [[תרמ"ו]] עבר על פי ציווי הרב משינאווא, לגור בעיר שינאווא. | ||
בצעירותו למד בישיבה בעיר טארנע, בראשות הגאון ר' משה אפטער | בצעירותו למד בישיבה בעיר טארנע, בראשות הגאון ר' משה אפטער בעמח"ס אמרי יושר, לשם נשלח על ידי דודו רבי יחזקאל שרגא משינאווא. | ||
לאחר נישואיו עבר לגור בעיר פשעווארסק שב[[פולין]], ומאז נקרא האדמו"ר מפשעווארסק. לאחר [[השואה]] בשנת [[תש"ט]] עבר לגור ב[[פריז]] ובאדר [[תשי"ז]] עבר לגור בקביעות ב[[אנטוורפן]]. אל מקום מושבו נהרו חסידים רבים. הוא הגיע פעם לבקר את [[הרבי]] ואף נכנס ל[[יחידות]]. בינו ובין [[הרבי]] שררו יחסי הערצה מופלגים ומסופר שמתי שנסתלק לבית עולמו ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ז]] ב[[אנטוורפן]] - בו בשעה - בכה [[הרבי]] באמצע התפילה. מנוחתו כבוד במדינת הולאנד ועל קברו הק' הקימו אוהל. | לאחר נישואיו עבר לגור בעיר פשעווארסק שב[[פולין]], ומאז נקרא האדמו"ר מפשעווארסק. לאחר [[השואה]] בשנת [[תש"ט]] עבר לגור ב[[פריז]] ובאדר [[תשי"ז]] עבר לגור בקביעות ב[[אנטוורפן]]. אל מקום מושבו נהרו חסידים רבים. הוא הגיע פעם לבקר את [[הרבי]] ואף נכנס ל[[יחידות]]. בינו ובין [[הרבי]] שררו יחסי הערצה מופלגים ומסופר שמתי שנסתלק לבית עולמו ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ז]] ב[[אנטוורפן]] - בו בשעה - בכה [[הרבי]] באמצע התפילה. מנוחתו כבוד במדינת הולאנד ועל קברו הק' הקימו אוהל. | ||
לר' איציק'ל הי' חמש ילדים (אחד מילדיו היה ר' יוסף חיים הי"ד), אך ארבעה מהם יחד עם אשתו הרבנית נרצחו ב[[השואה]]. בתו היחידה ששרדה הייתה הרבנית אלטע בינא שהתחתנה עם ר' יעקב לייזער. לאחר הסתלקותו של ר' איציק'ל מילא את מקומו חתנו הצדיק הקדוש רבי יעקב לייזער | לר' איציק'ל הי' חמש ילדים (אחד מילדיו היה ר' יוסף חיים הי"ד), אך ארבעה מהם יחד עם אשתו הרבנית נרצחו ב[[השואה]]. בתו היחידה ששרדה הייתה הרבנית אלטע בינא שהתחתנה עם ר' יעקב לייזער. לאחר הסתלקותו של ר' איציק'ל מילא את מקומו חתנו הצדיק הקדוש רבי יעקב לייזער כאדמו"ר מפשעווארסק. | ||
==ר' יעקב לייזער== | ==ר' יעקב לייזער== | ||
רבי יעקב - או כפי שכונה ר' יענקל'ע - נולד ב[[ו' טבת]] [[ה'תרס"ו]] לאביו הרה"ק רבי דוד יצחק לייזער | רבי יעקב - או כפי שכונה ר' יענקל'ע - נולד ב[[ו' טבת]] [[ה'תרס"ו]] לאביו הרה"ק רבי דוד יצחק לייזער . בשנת [[תר"צ]] התארס עם הרבנית אלטע בינא, בתו של רבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק, ורק התחתן חמש שנים לאר מכן. בשנות [[תרצ"א]]-[[תרצ"ו]] שימש כרבה של ישליסק, ואח"כ היה סמוך על שולחן חמיו, בזמן מלחמת עולם השניה נשלח לסיבר, לאחר המלחמה חזר ל[[פולין]] שם התיישב בורוצלב וכיהן שם כרב ופסק שאלות הרבות שעלו אז מיד לאחר המלחמה. חצי שנה לאחר מכן התיישב בקרקוב יחד עם חותנו עד ל[[חנוכה]] [[תש"ט]] שאז עברו ל[[פריז]], ומשם עברו ביום כ' [[אדר א]]' [[תשי"ז]] ל[[אנטווערפן]]. | ||
ר' יענקל'ע ני' ידוע בהערצתו ל[[רבי]] ואף בא לבקר את [[הרבי]] ולהתברך מפי קודשו. הוא נסתלק בכ"ז [[מר-חשוון]] [[תשנ"ט]] ונקבר באוהלו הק' של חמיו שבהולאנד. | ר' יענקל'ע ני' ידוע בהערצתו ל[[רבי]] ואף בא לבקר את [[הרבי]] ולהתברך מפי קודשו. הוא נסתלק בכ"ז [[מר-חשוון]] [[תשנ"ט]] ונקבר באוהלו הק' של חמיו שבהולאנד. |
עריכות