מכון לוי יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,057 בתים ,  20 בדצמבר 2013
שיפוץ מן היסוד (כמעט כתיבה מחדש)
אין תקציר עריכה
(שיפוץ מן היסוד (כמעט כתיבה מחדש))
שורה 1: שורה 1:
'''מכון לוי יצחק''' הוקם בשנת ה'תשל"ד – 1973, במטרה להפיץ את תורתו והגותו של [[הרבי מליובאוויטש]] בשפה העברית.
[[קובץ:לקוש מתורגם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט הלקוטי שיחות בהוצאת המכון]]
'''מכון לוי יצחק - להפצת שיחות הרבי''' עוסק בתרגום שיחות של [[הרבי]] והנגשתן לציבור הרחב.


רעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי הרב בו נתקלו רבבות, בהבנת דברי הרבי שנאמרו ויצאו-לאור בשפת ה[[יידיש]] בלבד. עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצות, אך לא עם הדור החדש שבארץ ישראל של אחרי קום המדינה.
==הקמת המכון==
המכון הוקם בשנת [[ה'תשל"ד]] (1973) על ידי הרב [[בן ציון שם טוב]], במטרה להפיץ את תורתו והגותו של [[הרבי מליובאוויטש]] בשפה העברית, והוא קרוי על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] זצ"ל - אביו של הרבי, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינה.


מיד עם כינונו, הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי מליובאוויטש]], שכבר שימש כמנהיג תנועת [[חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנה.
רעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי הרב בו נתקלו רבים, בהבנת דברי הרבי שנאמרו ויצאו-לאור בשפת ה[[יידיש]] בלבד - עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצות, אך לא עם מרבית חסידי חב"ד בארץ ישראל, שהתקשו בהבנת השפה.


ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "ליקוטי שיחות" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע  בהמשך, הפנה המכון משאבים גדולים במאמץ להביא את תורתו של הרבי לילדים ולנוער, הן כחומר קריאה והן כחומר עבודה לבתי הספר (ראה [[מעיין חי]]).
מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי]], שכבר שימש כמנהיג תנועת [[חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנה.


חלוץ המכון הישראלי וכן של מקבילו היידישאי, היה איש האשכולות הרב [[בן ציון שם טוב]] ז"ל. במסירות אין-קץ, הקים את מה שהפך למוקד משיכה מאין-כמותו עבור רבבות מבקשי תורתו, הגותו והנחיותיו של הרבי מליובאוויטש בשפה העברית.
בשנת [[ה'תשל"ט]] התמנה הרב [[יוסף יצחק ליברוב]], בהוראת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים.


כעורך ראשי משמש הרב טוביה בלוי המתמקצע בתחום עריכת ותרגום תורת אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.
המכון ממוקם כיום ב[[כפר חב"ד]] ב'.


המכון קרוי על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] זצ"ל - אביו של הרבי מליובאוויטש, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינה.
==הוצאות המכון==
[[קובץ:מעין חי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת המהדורה הישנה של מעיין חי]]
===לקוטי שיחות המתורגם===
ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "[[לקוטי שיחות]]" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית.


מיקום המכון כיום ב[[כפר חב"ד]] ב'.
בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב [[טוביה בלוי]] לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי העביר את התפקיד לבתו, שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות תרגם את השיחות הרב [[אסף חנוך פרומר]].


השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות בקובץ שבועי המודפס בכ-4,500 עותקים ומתפרסם בכל רחבי הארץ, בעיקר בריכוזים חרדיים.
במקביל, לוקטו השיחות לספרים והודפסו בעשרים וארבעה כרכים המקבילים לכרכי ה[[לקוטי שיחות]] המקוריים (מלבד 15 הכרכים מסדרת הלקו"ש שנדפסו מלכתחילה בלה"ק). הדפסת הסדרה הושלמה בשנת [[ה'תשע"ד]]{{הערה|[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79223|כתבה באתר חב"ד אינפו.{{אינפו}}}}.
===מעיין חי===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעיין חי]]}}
מספר חודשים אחרי פטירת [[הרבנית חיה מושקא]] פתח הרב ליברוב את פרוייקט [[מעיין חי]], לעריכת השיחות בצורה מתאימה לילדים. הפרוייקט נקרא על שם הרבנית "'''מ'''עיין '''ח'''י" - חיה מושקא, ועל שם מעיינות החסידות המופצים באמצעותו.
השיחות יצאו בחוברת דו-שבועית צבעונית, בעיצוב מתאים לילדים, שהכילו שתי שיחות לפרשיות השבוע ואזכורים לתאריכים חסידיים החלים בזמן הקרוב.
בהמשך השנים קובצו השיחות לסדרה בת 17 כרכים (שלשה סטים - בני חמישה כרכים כל אחד - על פרשיות התורה, כרך ל[[פרקי אבות]] וכרך על [[הגדה של פסח]].
בשנת [[ה'תשע"ד]] הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]

תפריט ניווט