7,986
עריכות
אברהם מנחם מענדל וכטר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(ויקיזציה) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]] | [[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]] | ||
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]] | [[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]] | ||
== | הרב '''אברהם מנחם מענדל וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶכְטֶר''', יליד שנת [[תש"ח]]) הנו [[משפיע]] וראש כולל ב[[נחלת הר חב"ד]] ומתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמרים מבוארים|מאמר מבואר]]. כמו-כן יד רב לו גם בתורת הנגלה. | ||
נולד למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת הונגריה (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר ז"ל שהיה חבר בית-הדין. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו לביתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת ווילאמסבורג, שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה. | |||
==תולדות חייו== | |||
נולד ב[[י"ח כסלו]] [[תש"ח]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר ז"ל שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו לביתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת ווילאמסבורג, שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה. | |||
בחסידות סטאמר לא נוהגים ללמוד חסידות באופן של מאמרים וביאורים ארוכים ובאופן של התבוננות והעמקה בגדלות ה', אלא באופן של פתגמי תוכן קצרים מרעישים, כמנהג [[חסידי פולין]]. במסגרת שיעורי התניא שנהג להעביר בישיבה, התעוררו בליבו שאלות הנצרכו לביאור חסידי מפי מביני דבר. ובאחד מימי הפגרא והנופש שהתקיימו בהרים, כמנהג המדינה בעת ההיא, התאכסן בסמיכות לחסיד חב"ד אשר החליט שאין ביכולתו להשיב לשאלותיו ולאחר מאמצים רבים פעל אצל הרב [[יואל כהן]], ה'חוזר של הרבי' שיואיל להיפגש עימו בדחיפות. בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, ולכן פעל לסדר את העניינים באופן מדוקדק ולהיפגש לאחר חצות הלילה. לאחר שהרב ועכטר ביקש מהרב כהן לבאר לו עניין של 'סובב כל עלמין וממלא כל עלמין' החל הרב כהן לדבר במשך שעתים רצופות דברים עמוקים וברורים, ובכל פעם שהזכיר את השם 'אויברשטייר' היה אומר זאת בהתלהבות. לאחר שהרב סירב להאמין שיש בחסידות חב"ד כזה אור גדול ועצום של חסידות, דבר שהיה נהוג להסתיר בקרב יתר חסידויות פולין, גמר אומר בליבו להיפגש עימו על בסיס שבועי. הם החלו בלימודי שער היחוד והאמונה שבספר התניא, ולאחר מכן הם עברו ללמוד [[חסידות]] כדבעי יחד עם קבוצת חסידי סאטמר נוספים בהמשך תרס"ו להרב הרש"ב. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבו אצלו כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק. | בחסידות סטאמר לא נוהגים ללמוד חסידות באופן של מאמרים וביאורים ארוכים ובאופן של התבוננות והעמקה בגדלות ה', אלא באופן של פתגמי תוכן קצרים מרעישים, כמנהג [[חסידי פולין]]. במסגרת שיעורי התניא שנהג להעביר בישיבה, התעוררו בליבו שאלות הנצרכו לביאור חסידי מפי מביני דבר. ובאחד מימי הפגרא והנופש שהתקיימו בהרים, כמנהג המדינה בעת ההיא, התאכסן בסמיכות לחסיד חב"ד אשר החליט שאין ביכולתו להשיב לשאלותיו ולאחר מאמצים רבים פעל אצל הרב [[יואל כהן]], ה'חוזר של הרבי' שיואיל להיפגש עימו בדחיפות. בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, ולכן פעל לסדר את העניינים באופן מדוקדק ולהיפגש לאחר חצות הלילה. לאחר שהרב ועכטר ביקש מהרב כהן לבאר לו עניין של 'סובב כל עלמין וממלא כל עלמין' החל הרב כהן לדבר במשך שעתים רצופות דברים עמוקים וברורים, ובכל פעם שהזכיר את השם 'אויברשטייר' היה אומר זאת בהתלהבות. לאחר שהרב סירב להאמין שיש בחסידות חב"ד כזה אור גדול ועצום של חסידות, דבר שהיה נהוג להסתיר בקרב יתר חסידויות פולין, גמר אומר בליבו להיפגש עימו על בסיס שבועי. הם החלו בלימודי שער היחוד והאמונה שבספר התניא, ולאחר מכן הם עברו ללמוד [[חסידות]] כדבעי יחד עם קבוצת חסידי סאטמר נוספים בהמשך תרס"ו להרב הרש"ב. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבו אצלו כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40499 "הרבי כנביא וגדריה של הנבואה בימינו"] - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}} | *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40499 "הרבי כנביא וגדריה של הנבואה בימינו"] - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}} | ||
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]. | *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]]. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | |||
{{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנדל}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]] | |||