הרבנות הראשית לישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

פתיח
אין תקציר עריכה
(פתיח)
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:היכל שלמה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין 'היכל שלמה' בו פעלו משרדי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית משנת [[תשי"ח]] עד שנת [[תשנ"ב]]]]
[[קובץ:היכל שלמה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין 'היכל שלמה' בו פעלו משרדי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית משנת [[תשי"ח]] עד שנת [[תשנ"ב]]]]


מוסד '''הרבנות הראשית לישראל''' הוא הגוף הממשלתי העליון ב[[מדינת ישראל]], האחראי על עניני ה[[יהדות]] מטעם המדינה, ומוסמך למנות רבני ערים רבני שכונות ורבני יישובים, להסמיך [[רב]]נים ו[[דיין|דיינים]], ואחראי כללי על מערכת ה[[כשרות]] הארצית. הרבנים הראשיים לישראל העומדים בראש המוסד נבחרים אחת לעשר שנים, כאשר הרב האשכנזי עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והרב הספרדי בראש [[בית הדין הרבני הגדול]].
'''הרבנות הראשית לישראל''' היא מוסד רבני העליון מטעם הממשלה ב[[מדינת ישראל]]. תחומי אחריותה כוללים מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות הממלכתית ועוד. בראש הרבנות הראשית עומדים שני רבנים ראשיים: הרב האשכנזי עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והרב הספרדי עומד בראש [[בית הדין הרבני הגדול]].  
 
==תולדות הרבנות הראשית==
==תולדות הרבנות הראשית==
בזמן השלטון העות'מאני ב[[ארץ ישראל]] רוב תושבי הארץ היו יוצאי עדות המזרח, ובתפקיד המנהיג הרוחני עמד "הראשון לציון", שקיבל סמכויות מיוחדות מטעם הסולטן למנות ולפטר רבנים, ושימש כנציג היהודים במסדרונות השלטון, וריכז תחתיו את גביית המסים. יוצאי קהילות אשכנז שעלו לארץ לא היו נתונים תחת מרותו של הראשון לציון, אלא התארגנו בקופות מאוחדות שנקראו בשם 'כוללים', הקימו מוסדות חינוך ושירותים קהילתיים עצמאיים, ונהנו מחסותם של הקונסולים האירופאים.
בזמן השלטון העות'מאני ב[[ארץ ישראל]] רוב תושבי הארץ היו יוצאי עדות המזרח, ובתפקיד המנהיג הרוחני עמד "הראשון לציון", שקיבל סמכויות מיוחדות מטעם הסולטן למנות ולפטר רבנים, ושימש כנציג היהודים במסדרונות השלטון, וריכז תחתיו את גביית המסים. יוצאי קהילות אשכנז שעלו לארץ לא היו נתונים תחת מרותו של הראשון לציון, אלא התארגנו בקופות מאוחדות שנקראו בשם 'כוללים', הקימו מוסדות חינוך ושירותים קהילתיים עצמאיים, ונהנו מחסותם של הקונסולים האירופאים.
19,196

עריכות