ישראל מאיר לאו: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות [[ישיבת קול תורה|קול תורה]], כנסת חזקיהו ו[[ישיבת פוניבז'|פוניבז']]. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואים|נשא לאישה]] את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של [[תל אביב]]. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון  בתל אביב.

הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת [[ה'תשכ"ה]] ([[1965]]) נתמנה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" ב[[תל אביב-יפו]], ובשנת [[ה'תשל"א]] ([[1971]]) מונה לרב שכונות [[צפון תל אביב]].  

לראשונה נתמנה כ[[רב עיר]] בשנת תשל"ט ([[1978]]), אז נבחר לכהן כ[[רב ראשי|רב הראשי]] של [[נתניה]]. בשנת [[1983]] נבחר לכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]]. בשנת תשמ"ח ([[1988]]) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב-יפו במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב [[חיים דוד הלוי]], עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל. במקביל לפעילותו הרבנית הגיש [[תוכנית טלוויזיה]] בשם "שלום לבוא שבת" ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]], תוכנית ששודרה בימי שישי (לפני כניסת ה[[שבת]]), ועסקה ב[[פרשת השבוע]].  

בשנת [[תשנ"ג]] ([[1993]]) נבחר לכהן כ[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]], וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת [[תשס"ג]] (2003). בשנת תשס"ה ([[2005]]) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי לתל אביב-יפו, ומאז הוא משמש בתפקיד זה. לקראת הבחירות לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]] ב-[[תשס"ז]], שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך.