7,986
עריכות
הרבנות הראשית לישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת יחס רבותינו נשיאינו
אין תקציר עריכה |
(הוספת יחס רבותינו נשיאינו) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבשו הבריטים את [[ארץ ישראל]] מהעות'מאנים, ובשנת [[תר"פ]] הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים גוף מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת [[תרפ"א]] התכנסו לראשונה אנשי הגוף הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב [[יעקב מאיר]]. | בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבשו הבריטים את [[ארץ ישראל]] מהעות'מאנים, ובשנת [[תר"פ]] הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים גוף מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת [[תרפ"א]] התכנסו לראשונה אנשי הגוף הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב [[יעקב מאיר]]. | ||
==יחס רבותינו נשיאינו לרבנות הראשית== | |||
כמו רבים מגדולי ישראל דוגמת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], התנגדו רבותינו נשיאינו להקמתה של הרבנות הראשית, מחשש שהממסד הכללי יכפה את דעתו על הרבנות הראשית, ויכריח אותם להטות את דעתם בניגוד לדעת התורה, באופן כזה שיתערבו שיקולים חיצוניים בפסקי הדין שלהם ויוציאו מכשול מתחת ידם, כאשר הממסד הכללי משתמש ברבנות הראשית משתמש בממסד הרבנות כדי להכשיר את מעשיו. | |||
הרבי הבהיר את דעתו, שהתנגדותו אינה לאנשים שנבחרו לעמוד בראש המוסד, היות וכוונתם רצויה והם עוסקים בתפקיד מתוך רצון לשפר את התייחסות לדת ולקרב את כלל הציבור לערכי התורה והמצוות, אך עצם קיומו של הממסד הוא דבר שלילי, ולכן ברמת העיקרון באם הדבר היה אפשרי - רצונו של הרבי היה שיבטלו מוסד זה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm מכתבו של הרבי לרב ניסן טעלושקין, כ' חשון תשכ"א].}}. | |||
===בחירות לרבנות הראשית=== | |||
עד לכהונתם של הרבנים הראשיים הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] והרב [[איסר יהודה אונטרמן]], כהונת הרב הראשי היתה משרת עולם, שהיתה נמשכת עד לפטירתו של הרב הנבחר{{הערה|חוק זה נשאר עד היום בישראל לגבי משרת רבני ערים.}}. בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם. | |||
הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. | |||
למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|עובדה זו היתה אחת הסיבות לכך שהרב עובדיה יוסף לא התקבל ליחידות ב[[ספריית ליובאוויטש|בניין הספריה]] כמו רבנים ראשיים אחרים, היות שבעקבות רצונו להיבחר כרב ראשי רמס את כבוד הרבנות.}}. | |||
| שורה 51: | שורה 63: | ||
*[[פרשת הממזרים]] | *[[פרשת הממזרים]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62224 הרבי דרש: הרבנים הראשיים יכהנו כל חייהם] - לקט ממכתבי הרב בנושא {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||