10,863
עריכות
הרבנות הראשית לישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מוסד '''הרבנות הראשית לישראל''' הוא הגוף הממשלתי העליון ב[[מדינת ישראל]], האחראי על עניני | מוסד '''הרבנות הראשית לישראל''' הוא הגוף הממשלתי העליון ב[[מדינת ישראל]], האחראי על עניני ה[[יהדות]] מטעם המדינה, ומוסמך למנות רבני ערים רבני שכונות ורבני יישובים, להסמיך [[רב]]נים ו[[דיין|דיינים]], ואחראי כללי על מערכת ה[[כשרות]] הארצית. הרבנים הראשיים לישראל העומדים בראש המוסד נבחרים אחת לעשר שנים, כאשר הרב האשכנזי עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והרב הספרדי בראש [[בית הדין הרבני הגדול]]. | ||
==תולדות הרבנות הראשית== | ==תולדות הרבנות הראשית== | ||
בזמן השלטון העות'מאני | בזמן השלטון העות'מאני ב[[ארץ ישראל]] רוב תושבי הארץ היו יוצאי עדות המזרח, ובתפקיד המנהיג הרוחני עמד "הראשון לציון", שקיבל סמכויות מיוחדות מטעם הסולטן למנות ולפטר רבנים, ושימש כנציג היהודים במסדרונות השלטון, וריכז תחתיו את גביית המסים. יוצאי קהילות אשכנז שעלו לארץ לא היו נתונים תחת מרותו של הראשון לציון, אלא התארגנו בקופות מאוחדות שנקראו בשם 'כוללים', הקימו מוסדות חינוך ושירותים קהילתיים עצמאיים, ונהנו מחסותם של הקונסולים האירופאים. | ||
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבשו הבריטים את [[ארץ ישראל]] מהעות'מאנים, ובשנת [[תר"פ]] הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים גוף מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת [[תרפ"א]] התכנסו לראשונה אנשי הגוף הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב [[יעקב מאיר]]. | בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבשו הבריטים את [[ארץ ישראל]] מהעות'מאנים, ובשנת [[תר"פ]] הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים גוף מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת [[תרפ"א]] התכנסו לראשונה אנשי הגוף הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב [[יעקב מאיר]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==מועצת הרבנות הראשית== | ==מועצת הרבנות הראשית== | ||
[[קובץ:הכתרת רבנים ראשיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר פרלשטיין]] מנחה את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], בבית ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרצוג]] | [[קובץ:הכתרת רבנים ראשיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר פרלשטיין]] מנחה את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], בבית ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרצוג]] | ||
תחת נשיאותם של הרבנים הראשיים, פועלת מועצת הרבנות הראשית שתפקידיה כוללים מתו מענה הלכתי לציבור, פיקוח על גופי | תחת נשיאותם של הרבנים הראשיים, פועלת מועצת הרבנות הראשית שתפקידיה כוללים מתו מענה הלכתי לציבור, פיקוח על גופי ה[[כשרות]] הממשלתיים, הסמכת נבחנים לרבנות ולדיינות, והענקת תקנים לרבני ערים ורבני שכונות ויישובים. כחברי המועצה מכהנים ארבעה רבני הערים הגדולות בארץ{{הערה|הרבנים האשכנזים והספרדים של הערים מכהנים ברוטציה.}}, ולצידם עשרה רבנים נבחרים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים. | ||
נכון לשנת תשע"ג, חברי מועצת הרבנות הראשית הם שני הרבנים הראשיים לישראל ([[יונה יחיאל מצגר|הרב מצגר]] ו[[שלמה משה עמאר|הרב עמאר]]), הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של העיר [[תל אביב]], הרב [[שלמה שלוש]] רב העיר [[חיפה]], והרב [[יהודה דרעי]] רב העיר [[באר שבע]]{{הערה|היות ולירושלים אין רב עיר מכהן, ישנם רק שלושה רבני ערים במועצת הרבנות.}} והרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ. | נכון לשנת [[תשע"ג]], חברי מועצת הרבנות הראשית הם שני הרבנים הראשיים לישראל ([[יונה יחיאל מצגר|הרב מצגר]] ו[[שלמה משה עמאר|הרב עמאר]]), הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של העיר [[תל אביב]], הרב [[שלמה שלוש]] רב העיר [[חיפה]], והרב [[יהודה דרעי]] רב העיר [[באר שבע]]{{הערה|היות ולירושלים אין רב עיר מכהן, ישנם רק שלושה רבני ערים במועצת הרבנות.}} והרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ. | ||
הרבנים הנבחרים למועצת הרבנות: | הרבנים הנבחרים למועצת הרבנות: | ||