229
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וראו צורך לבקש רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת [[תרח"צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים" (וכן "חדר" בשם [[בני תמימים תל אביב|"בני תמימים"]]) | בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וראו צורך לבקש רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת [[תרח"צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים" (וכן "חדר" בשם [[בני תמימים תל אביב|"בני תמימים"]]) | ||
כאשר אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה [[ | כאשר אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת ברחוב הרב קוק, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. נשות קהילת חב"ד בתל אביב דאגו לסעודותיהם של הבחורים. | בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת ברחוב הרב קוק, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. נשות קהילת חב"ד בתל אביב דאגו לסעודותיהם של הבחורים. |
עריכות