229
עריכות
אחי תמימים תל אביב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]] הגיעו | בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וראו צורך לבקש רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת [[תרח"צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים" (וכן "חדר" בשם [[בני תמימים תל אביב|"בני תמימים"]]) | ||
כאשר אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה [[הרב אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. | |||
בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. נשות קהילת חב"ד בתל אביב דאגו לסעודותיהם של הבחורים, כאשר | בתחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת ברחוב הרב קוק, בעוד שהבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. נשות קהילת חב"ד בתל אביב דאגו לסעודותיהם של הבחורים. | ||
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שיגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בשנים מאוחרות יותר, עברה הישיבה מתל אביב [[תומכי תמימים לוד|ללוד]]. | בשנים מאוחרות יותר, עברה הישיבה מתל אביב [[תומכי תמימים לוד|ללוד]]. | ||