ברוך שיפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

   

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. הוא נדד הרחק מביתו בכדי ללמוד תורה. בתחילה למד ב[[קרעמנצ'וג]] לאחר מכן הגיע ל[[חרקוב]] ומשם ל[[נעוועל]].

קירובים מיוחדים היו לר' ברוך מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנות בחרותו זכה להגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתגורר ב[[רוסטוב]] ולאחר מכן ב[[לנינגרד]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] קירבו.

קירוב אחר היה בעת הבדלה במוצאי שבת בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, לפני שהתחילו הבדלה חיפש אדמו"ר הריי"צ את ר' ברוך עד שמצאו בין הקהל הרב שהצטופף מסביב וקרא לו להחזיק את נר ההבדלה.

[[י"ד כסלו תרפ"ט]], יום הנישואין של הרבי – הוא יום חשוב כידוע לכל חסיד. זכה ר' ברוך וביום זה נשא את רעייתו מרת סוניה ביתו של הרב [[אלי פאר]]. את מקום מגוריו קבע בויטבסק.  

הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.

באותם שנים נותר הוא בין העסקנים היחידים שדאג למען החזקת היהדות בעיר. עיקר עיסוקו היה אחזקת המקווה. ר' ברוך איש נמרץ ודינמי אשר מוכן לעשות כל מה שנדרש בכדי שיהודים יוכלו לעשות מצוות, טיפל במקווה היחידה שנותרה בויטבסק. בעיר היו מקוואות רבים אלא שכולם נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים, ורק מקווה זו בחצר בית הכנסת שהיה ברחוב בו גר ר' ברוך נותרה פתוחה.

המעבר מהעיר לנינגרד בה גרים מיליונים לכפר הקטן לא היו לטובת משפחת שיפרין. פה במקום הקטן כל שכן וכל תושב הבחין כי ישנם פה יהודים דתיים. ר' ברוך מעולם לא הסתיר זאת, תמיד גידל זקן במסירות נפש. לכן לאחר זמן עבר עם משפחתו להתגורר בעיר אלמא אטא. פה זכה הוא להיות במחיצתו של הגאון הרב לוי יצחק שניאורסון ע"ה אביו של הרבי נשיא דורינו, שהוגלה לקזחסטן בעוון הפצת יהדות בעיר מגוריו יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).   

ר' ברוך זכה לשמש את אביו של הרבי ולהיות במחיצתו עד היום האחרון. בכ' אב ה' תש"ד הסתלק לבית עולמו ור' ברוך זכה לעסוק בקבורתו.

ביום חמישי דחול המועד - כ' בתשרי תשמ"ו, השיב את נשמתו ליוצרה.