ברוך שיפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

   

   

באחת היחידויות זכה לקבל דולר אמריקאי. דולר זה נשמר מכל משמר, ועל אף כל התלאות וטלטולי הדרך הוא נשמר ונמצא כיום אצל צאצאיו.

זמן קצר לאחר מכן הצטרף ר' ברוך לעבודת חמיו – קיבוץ כספים עבור הישיבות המחתרתיות. ר' ברוך התמסר לעבודת קודש זו, הוא פעל במרץ להשגת הכספים ולהעברתם ליעדם. הכול נעשה בחשאיות גמורה כך שעין זרה לא תשלוט בישיבה ובתומכיה.   

   

מקושר ודבוק לרבותינו נשיאינו, בעל רגש גדול ופועל מתוך מסירות נפש עבור ישיבות תומכי תמימים. כזה היה ר' ברוך כל ימי חייו.  

ר' ברוך שהבין כי הנה טבעת החנק מתהדקת סביב צוארו, נמלט מבית חמיו יחד עם רעייתו וביתם תמרה. הם גרו בדירת מסתור במשך שלושה שבועות, עד שנעצר.

הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.

בפריז היה גבאי של הבית כנסת ב'פלעצל' בו התפללו רבותינו נשיאינו.

אירלנד. הייתה תחנה הבאה בחייו. ר' ברוך כמו כמה מהחסידים שהתגוררו בצרפת נסעו לאירלנד בכדי להתעסק במלאכת השחיטה. ר' ברוך קיבל לכך את ברכת אדמו"ר הריי"צ, והוא נסע לשם לבדו, כשבני המשפחה נשארים בפריז. באירלנד שהה כשנתיים ושב לצרפת.

עיקר עיסוקו בצרפת היה גיוס כספים לישיבות תומכי תמימים. פעולה זו נעשתה בשני מישורים. גיוס כספים לישיבת תומכי תמימים בברינואה שבצרפת, וגיוס כספים לישיבות תומכי תמימים הכוללים ובית ספר למלאכה בניהולו של הרב אפרים וולף ע"ה. את התרומה למכונת הדפוס הראשונה בבית הספר לדפוס בבית ספר למלאכה- הוא השיג, זאת זכרו רבים לטובתו.

   

מכניס אורחים גדול היה. בכל יום היו ר' ברוך ורעייתו סוניה מביאים עניים ומסכנים בכדי שיאכלו על שולחנם. הייתה משפחה חב"דית בפריז שמצבם הכלכלי היה בכי רע. הילדים היו מסתובבים ברחוב במטרה להשיג פת לחם, כשר' ברוך או סוניה היו רואים אותם מיד קראו להם להתארח.