אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

הגאון ה[[צדיק]] רבי '''אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ''' או כפי שנודע בכינויו: "'''ר' שמעונ'לה ז'ליכובר'''", נודע כאיש פלאים, [[צדיק נסתר]] ו[[קדוש]] עליון.

ר' שמעו'לי נולד בשנת ה'[[תרל"ו]] בז'ליכוב שב[[פולין]] לאביו רבי מאיר, המיוחס ל[[של"ה]] ה[[קדוש]].

נשא לאשה את בת הגביר ר' משה פייגנבוים מגראבאלין. לאחר חתונתו קיבל מספר הצעות בהוראה, וסירב. בתחילה ניסה להתפרנס מייצור חומץ, ללא הצלחה, עד שבחוסר ברירה עבר ל[[גליציה]], שם התחיל למסור שיעורים ב[[ישיבה|ישיבת]] [[צאנז]].

בסביבות שנת ה'תרע"ז התגורר תקופה מסוימת בעיירה גארבאלין, בה גרו הורי אשתו.

בשנת ה'[[תרפ"ג]] הגיע ל[[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים בורשה]] והחל למסור שיעורים לכיתה הגבוהה, והיה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בפועל, בהסכמת [[הרבי הריי"צ]]. בספר "תולדות חב"ד בפולין" מסיק, כי מסר שיעורים בתומכי תמימים עד לשלהי שנת ה'[[תרפ"ז]].

רבי שמעונ'לה עזב את משרתו בתומכי תמימים בעקבות מכתב שכתב הרב [[שמואל זלמנוב]], חבר הנהלת הישיבה, לרבי הריי"צ בו הוא מספר על שיעוריו העמוקים, על המעלות והחסרונות שבהם: {{ציטוטון|..לא כן הוא השיעור של הר"ש שי'... לימודו הוא על מקומו, לדייק בתיבות [[רש"י]] ו[[תוספות|תוס']] וכמעט אינו עובר על הדברים הקשים בגוף הפשט של דברי הגפ"ת מבלי לעיין בהם, אבל אינו מתרץ ומיישב זאת באיזה סברות והבנה עיונית, רק בפשטות. ודרכו לאמר פשט חדש (לא תמיד דבר המתקבל) בדברי הגפ"ת, נגד המפרשים כמו ה[[מהרש"א]] ו[[מהר"ם שיף]] ז"ל, ועושה לפעמים חסר או יתיר ברש"י ותוס' באמרו כי הוא טעות המעתיקים, מבלי לבאר לתלמידים מדוע עוזב פשט הפשוט... עם גודל מעלתו בבקיאותו הנפלאה אשר כל רז לא אניס ליה כו', הנה לדבר עמו באיזה ענין שיסביר להם איזה סברא וכדומה אינו שייך... ומה יש להם להתלמידים מבקיאותו}}.

לקראת קיץ שנת ה[[תרצ"ב]] התקבל לישיבת 'חכמי לובלין' כ[[מגיד שיעור]], ולאחר תקופה מונה ל[[משגיח]].

שם מינה אותו רבי [[מאיר שפירא]] מלובלין ליד-ימינו בישיבתו.

באחד מחודשי הקיץ של שנת ה'[[תש"ג]] נלקח רבי שמועל'י עם יהודי קראקא לעבר [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]], שם נרצח על ידי ה[[נאצים]].

בגיל שמונה עשר כבר היו שגורים על פיו כל ה[[ש"ס בבלי]], עם כל ה'[[ראשונים]].{{הערת שוליים|מפי תלמידו "בעל שבט הלוי", ששמע ממנו}}.

כשבעל ה"שבט לוי" היה תלמדי בישיבת "חכמי לובלין", הזדמן לו לבקר ב[[וינה]] ונכנס אל [[הרבי הריי"צ]]. כשסיפר לרבי הריי"צ על רבו, רבי שמעונ'לה התבטא עליו הרבי: {{ציטוטון|כמה מאות שנים אל היה בעולם מח בעל זכרון כמו ר' שמעונ'לה מז'ליחוב}}{{הערת שוליים|נהרי אש עמוד קעב}}.

כשביקר אצל [[הגאון מטשעבין]] התבטא: {{ציטוטון|חוץ מ[[הגאון מרוגצ'וב]] אין בנמצא גאון כר' שמעונ'לה}} לאחר מכן אמר שאולי אף יותר מהגרוצ'ובי {{נהרי אש עמוד רצד}}.

ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] מספר{{ורבים השיב ליהדות וחסידות, עמוד 14}} שכשהגיע רבי שמעונ'לה לעיירה גראבאלין (שם התגוררו הורי אשתו), הילדים היו מוצאים דפי קודש קרועים מספרים שונים, והיו מגיעים לשאול אותו מאיזה ספר הדפים. רבי שמעונ'לה היה עונה במדויק איזה ספר ועמוד.

במסירת שיעורים בנגלה, היה מסביר את מהלך הגמרא לפי עשרים ושמונה שיטות של '[[הראשונים]]'. דרכו הייתה לפרש את שיטות הראשונים, ובשיטות [[אחרונים]]' לא היה נוגע כלל.