אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה כללית. הוספת פרטים רבים. המשך יבוא.
אין תקציר עריכה
(עריכה כללית. הוספת פרטים רבים. המשך יבוא.)
שורה 1: שורה 1:
הגאון הצדיק רבי '''אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ''' או כפי שנודע בכינויו: "'''ר' שמעו'לי ז'ליכובר'''", נודע כאיש פלאים, צדיק נסתר וקדוש עליון.
{{בעבודה}}
הגאון ה[[צדיק]] רבי '''אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ''' או כפי שנודע בכינויו: "'''ר' שמעונ'לה ז'ליכובר'''", נודע כאיש פלאים, [[צדיק נסתר]] ו[[קדוש]] עליון.


ר' שמעו'לי נולד בשנת תרל"ו בז'ליכוב שבפולין לאביו רבי מאיר שהתייחס לרבינו ה[[של"ה]] ולרבינו זרחי' הלוי בעל ה"מאור", והסתוףף בצילם של אדמו"רי קוז'ניץ. על גודל גאונותו של ר' שמעו'לי תעיד העובדה שפעם 'פלט' על עצמו, שבגיל שש או שבע הי' נבחן ע"י הגה"ק רבי יהושע טרונק מקוטנא, ונמצא בקי בכל הששה סדרי משנה, לא לפני שהספיק ללמוד את כל התנ"ך! כאשר מתה עליו אמו, יצא ר' שמעו'לי את ז'ליכוב ועבר ללמוד י' שנים רצופות אצל הרה"ק רבי זעליג אלעזר אפשטיין, האדמו"ר מקוז'ניץ, אליו התקשר כל ימיו - אף לאחר פטירתו - עד שהעידו עליו ש'כל כולו הי' קוז'ניץ'. [מרביצי תורה מעולם החסידות ח"ו, עמ' קיב-ד] פעם אף העיד על עצמו שבגיל י"ח כבר היו שגורים על פיו כל הש"ס בבלי, ספרא, ספרי, תוספתא ומכילתא! [מעדות תלמידו האדמו"ר הגה"ק בעל שבט הלוי שליט"א]
==תולדות חייו==


באותו הגיל התוודע אל צדיק מופלא בשם רבי אלכסנדר, נכד לצדיקי בית לובלין, בעלזא וזידיטשויב, שהורה לו את הדרך בעבודת ה' ללא פניות של יהירות. [מכתבי ר' שמעו'לי]
ר' שמעו'לי נולד בשנת ה'[[תרל"ו]] בז'ליכוב שב[[פולין]] לאביו רבי מאיר, המיוחס ל[[של"ה]] ה[[קדוש]].


בהגיעו לפקרו נשא את בת הגביר ר' משה פייגנבוים מגרוואלין - עירו של אחי רבו של ר' שמעו'לי מקוז'ניץ, שאף הוא כיהן כאדמו"ר לבית קוז'ניץ בעיר זו.
כשנפטרה אמו, נסע לרבי זעליג אלעזר אפשטיין - האדמו"ר מקוז'ניץ, אליו התקשר בכל מאודו כל ימיו, עד שהעידו עליו 'כל כולו הי' קוז'ניץ'{{הערת שוליים|מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ו', עמ' קיב-ד}}.


בתחילה לא רצה להתמנות לרב והתעסק במסחר, אך בשל כישלון גדול שחיסל לו את כל עסקיו הי' מוכרח להתחיל לומר שיעורים בישיבת צאנז.
בגיל שמונה עשר התוודע אל רבי אלכסנדר, נכד לצדיקי בית [[לובלין]], [[בעלזא]] ו[[זידיטשוב]], שהורה לו דרך ב[[עבודת ה']] ללא פניות של יהירות{{הערת שוליים|מכתבי ר' שמעו'לי.}}.


כמה מתלמידיו בצאנז שרדו את ה[[שואה]] והיו מספרים בגעגועים על ר' שמעו'לי ועל גאונותו וכח זיכרונו הבתלי נתפס. [עי' "כוכבי יצחק" ח"ב לתלמידו הרה"ג ר' יצחק שטערנהל ז"ל]
נשא לאשה את בת הגביר ר' משה פייגנבוים מגראבאלין. לאחר חתונתו קיבל מספר הצעות בהוראה, וסירב. בתחילה ניסה להתפרנס מייצור חומץ, ללא הצלחה, עד שבחוסר ברירה עבר ל[[גליציה]], שם התחיל למסור שיעורים ב[[ישיבה|ישיבת]] [[צאנז]].


מצאנז עבר לכהן בקשאנוב, ומשם לסטולין - הכל במסגרת מג"ש.
בסביבות שנת ה'תרע"ז התגורר תקופה מסוימת בעיירה גארבאלין, בה גרו הורי אשתו.


לאט, לאט החלה לזרוח שמשו של ר' שמעו'לי, עד שהגיע שמעו אל הרב הגה"צ ר' [[מאיר שפירא]] מלובלין, בעל שו"ת " אור המאיר" שלאחר שעמד על אשיותו המדהימה, מינהו להי' יד-ימינו בישיבתו ישיבת 'חכמי לובלין' - הגדולה שבישיבות פולין.
לאחר מכן עבר לישיבה לצעירים בקשאנוב ובהמשך בישיבת "בית ישראל" בסטולין.


הי' אשיות רבת השראה, ותלמידיו מעידים שהי' ניכר כי השכינה שורה עליו.
בשנת ה'[[תרפ"ג]] הגיע ל[[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים בורשה]] והחל למסור שיעורים לכיתה הגבוהה, והיה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בפועל, בהסכמת [[הרבי הריי"צ]]. בספר "תולדות חב"ד בפולין" מסיק, כי מסר שיעורים בתומכי תמימים עד לשלהי שנת ה'[[תרפ"ז]].


כה רבה היתה השפעתו עד שגם את הניגונים והנוסח שהנהיג בתפילה - שמרו התלמידים, גם אחרי עזיבתו את יח"ל.
רבי שמעונ'לה עזב את משרתו בתומכי תמימים בעקבות מכתב שכתב הרב [[שמואל זלמנוב]], חבר הנהלת הישיבה, לרבי הריי"צ בו הוא מספר על שיעוריו העמוקים, על המעלות והחסרונות שבהם: {{ציטוטון|..לא כן הוא השיעור של הר"ש שי'... לימודו הוא על מקומו, לדייק בתיבות [[רש"י]] ו[[תוספות|תוס']] וכמעט אינו עובר על הדברים הקשים בגוף הפשט של דברי הגפ"ת מבלי לעיין בהם, אבל אינו מתרץ ומיישב זאת באיזה סברות והבנה עיונית, רק בפשטות. ודרכו לאמר פשט חדש (לא תמיד דבר המתקבל) בדברי הגפ"ת, נגד המפרשים כמו ה[[מהרש"א]] ו[[מהר"ם שיף]] ז, ועושה לפעמים חסר או יתיר ברש"י ותוס' באמרו כי הוא טעות המעתיקים, מבלי לבאר לתלמידים מדוע עוזב פשט הפשוט... עם גודל מעלתו בבקיאותו הנפלאה אשר כל רז לא אניס ליה כו', הנה לדבר עמו באיזה ענין שיסביר להם איזה סברא וכדומה אינו שייך... ומה יש להם להתלמידים מבקיאותו}}.


הי' גם ידוע באופן קריאתו המיחודת בתורה באימה ויראה, בחיל וברעדה - שבזה הי' א' משלושת הצדיקים שהצטיינו ביותר במידה זו באותו הדור.
לקראת קיץ שנת ה[[תרצ"ב]] התקבל לישיבת 'חכמי לובלין' כ[[מגיד שיעור]], ולאחר תקופה מונה ל[[משגיח]].


הי' נוהג להסתופף בצילם של הרבה מצדיקי הדור - בו זמנית. ביני' היו: האדמו"ר הצדיק בעל "אמרי אמת" מגור, האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק ליפשיץ מויליאפולי - בריגל, האדמו"ר רבי אלימלך רבינוביץ' מלברטוב הי"ד, האדמו"ר רבי פינחס טוורסקי מאוסטילא הי"ד, האדמו"ר הרה"צ איש הפלאים רבי אהרן מקוז'ניץ, האדמו"ר רבי יהושע העשיל הורביץ מעלקוש הי"ד, ועוד.
שם מינה אותו רבי [[מאיר שפירא]] מלובלין ליד-ימינו בישיבתו.


שיטתו היתה כשיטת רבותינו נשיאנו, לפיה אין להסתיר את לימוד פנימיות התורה אפילו מבחורים צעירים. אי לזאת, נהג בכל שיעור לבחורים לשלב קטעי זוהר, ואפילו - הסברים בכתבי [[האר"י ז"ל]].
לאחר הסתלקותו של רבי מאיר שפירא עבר ל[[קראקא]].


שיטתו בלימוד היתה שצריך לדעת כל חלק מהתורה על בוריו, ו'''דווקא''' - לפי הסדר. דהיינו, שאין נגשים ללימוד הגמרא לפני שיודעים  משנה על בורי', וכיו"ב.
כשנה קודם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] פרסם כרוז בו הוא מתריע מפני אסונות העלולים לבוא אם [[יהודי]]ם ילמדו ממעשי ה[[גוי]]ים.


נודע כפדגוג אומן.
באחד מחודשי הקיץ של שנת ה'[[תש"ג]] נלקח רבי שמועל'י עם יהודי קראקא לעבר [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]], שם נרצח על ידי ה[[נאצים]].


כמה שיחותיו ודיבוריו בקודש נרשמו ע"י תלמידיו וכותבי תולדותיו. [עיין מרביצי תורה מעולם החסידות ח"ו עמודים קלה-ח, קובץ "יגדיל תורה" לונדון, ועוד]
==רבותיו==
רבי שמוענ'לה לא השתייך לחסידות מסוימת, אך הרבה להסתופף בצילם של אדמו"רי פולין. ביניהם היו: בעל ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]], רבי יצחק ליפשיץ מויליאפולי - בריגל, רבי אלימלך רבינוביץ' מלברטוב, רבי פינחס טוורסקי מאוסטילא, רבי אהרן מקוז'ניץ, רבי יהושע העשיל הורביץ מעלקוש, ועוד.


למרות שדרכו היתה שונה מעט מדרכו של של הרר"מ שפירא - הם נותרו בקשר אישי ומנהיגותי נפלא, דבר שהוליד הרמוני', ואוירת אחדות בישיבה.
היה מרבה להזכיר את מייסדי החסידות, [[הבעל שם טוב]], [[המגיד]] ו[[אדמו"ר הזקן]].


לאחר הסתלקות הרר"מ, עבר ר' שמעו'לי לקראקא.
==גאונותו==
בגיל שלוש שמע שיעור ב[[שיר השירים]], ואחרי השיעור חזר על הכול בעל פה.


בשנה האחרונה לפני פרוץ ה[[שואה]] פרסם ר' שמעו'לי כרוז המזהיר מפני הבאות - בו הוא רומז על העתיד לקרות אם עם ישראל לא יפסיקו להתחבר לגוים וללמוד מדרכי' הנלוזות.
בגיל שש או שבע נבחן אצל רבי יהושע טרונק מקוטנא על כל [[ששה סדרי משנה]], והיה בקי בכל ה[[תנ"ך]].


באחד מודשי הקיץ תש"ג נלקח ר' שמעו'לי ביחד עם עוד הרבה יהודים מקראקא - לעבר מחנה ההשמדה. שם, נרצח ע"י הנצים ימ"ש. ה' יקום דמו.
בגיל חמש עשרה היה בקי בכל ספרי המהר"ל.


== ספר התניא ==
בגיל שמונה עשר כבר היו שגורים על פיו כל ה[[ש"ס בבלי]], עם כל ה'[[ראשונים]].{{הערת שוליים|מפי תלמידו "בעל שבט הלוי", ששמע ממנו}}.


בשיוחתיו הי' תמיד רענן ועסיסי. כשדיבר ברבים הי' עוצם את עיניו, כמו בתפילה, ופיו מפיק מרגליות. רצף הרעיונות שקלחו מפיו הי' בגדר מלאכת מחשבת. לפעמים תיבל בדברים מימרא או סיפור חסידי מאלף, שגרמו להם שיהי' יותר ערבים לאוזן השומעת ומתיישבים על הלב. השיחות חשפו בפני התלמידים עולמות חדשים, מושגים עמוקים ביהדות, בחסידות. יסוד מתורת [[המהר"ל מפראג]] נשתלב בהנחה של ספר ה[[תניא]].. [מרביצי תורה מעולם החסידות ח"ו עמ' קלד]
כשבעל ה"שבט לוי" היה תלמדי בישיבת "חכמי לובלין", הזדמן לו לבקר ב[[וינה]] ונכנס אל [[הרבי הריי"צ]]. כשסיפר לרבי הריי"צ על רבו, רבי שמעונ'לה התבטא עליו הרבי: {{ציטוטון|כמה מאות שנים אל היה בעולם מח בעל זכרון כמו ר' שמעונ'לה מז'ליחוב}}{{הערת שוליים|נהרי אש עמוד קעב}}.


[[קטגוריה: אישים בחסידות חב"ד]]
ה"בעל [[אמרי אמת]]" מ[[גור]] התבטא עליו {{ציטוטון|בכל מדינת פולין אין למדן מסודר כמותו בכל התורה כולה}}{{הערת שוליים|נהרי אש עמוד רצו}}.
 
כשביקר אצל [[הגאון מטשעבין]] התבטא: {{ציטוטון|חוץ מ[[הגאון מרוגצ'וב]] אין בנמצא גאון כר' שמעונ'לה}} לאחר מכן אמר שאולי אף יותר מהגרוצ'ובי {{נהרי אש עמוד רצד}}.
 
ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] מספר{{ורבים השיב ליהדות וחסידות, עמוד 14}} שכשהגיע רבי שמעונ'לה לעיירה גראבאלין (שם התגוררו הורי אשתו), הילדים היו מוצאים דפי קודש קרועים מספרים שונים, והיו מגיעים לשאול אותו מאיזה ספר הדפים. רבי שמעונ'לה היה עונה במדויק איזה ספר ועמוד.
 
==שיטתו בלימוד==
שיטתו הייתה שאת ה[[תורה]] צריך ללמוד על הסדר, ואין ללמוד [[גמרא]] קודם שיודעים [[משנה]] על בוריה.
 
במסירת שיעורים בנגלה, היה מסביר את מהלך הגמרא לפי עשרים ושמונה שיטות של '[[הראשונים]]'. דרכו הייתה לפרש את שיטות הראשונים, ובשיטות [[אחרונים]]' לא היה נוגע כלל.
 
שיטתו לגבי לימוד [[תורת הנסתר]] הייתה כשיטת [[חב"ד]], שאין להסתיר תורה זו והרבה במסירת שיעורים, ובפרט ב[[תורת החסידות]] וספר ה[[תניא]]. גם בשיעוריו ב[[נגלה]] הרבה לשלב דברי חסידות.
 
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט