אברהם דריזין (מאיור): הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''אברהם דרייזין''' ([[י' בחשוון]] [[תרס"א]] - [[י' בניסן]] [[תשנ"א]]) - מגדולי ה[[משפיע]]ים, ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] וב[[ארץ הקודש]].

==ביוגרפיה==

נולד בבעיירה [[מיור]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. כונה בשם "'''אברהם מאיור'''", כינוי זה ניתן לו על שם העיירה בה נולד.

 

אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השניה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.

 

ילדותו עברה בישוב מאיור - ישוב קטן שכלל שבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד, אפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה.

בגיל ארבע-עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. רבה של מיור - על אף שהיה מתנגד, התקרב לחב"ד במשך השנים, התפלל בנוסח [[האר"י]], ונהג [[מנהגי חב"ד|במנהגי חב"ד]] - היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, וגם היה דואג לנערים שלמדו [[תורה]], לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] ועוד. להוריו היה קשה להחליט. הם היו אנשי ישוב קטן, והיו חסרי קשר עם 'העולם הגדול', התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם והשגתם במצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. יחד עם זאת היה בקי גם ב'הויות העולם', והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].

 

ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. הנסיעה ארכה לילה שלם. בבוקר הגיע לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש. יחד איתו הגיעו עוד עשרות נערים, שבאו לישיבה. סדרי הקבלה וההרשמה היו קשוחים וקשים מאד ורובם של אותם נערים לא התקבלו.

מאוחר יותר עלה ל'שיעורים', לשיעורו של ר' [[שמואל בער בריסוב]].

עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והיתה אפשרות לבקר במיור).

 

===נכנס בעסקנות הכלל===

שש שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ד]], התמנה למגיד שיעור בישיבה ב[[נעוועל]], שם גם נישא לבתו של המשפיע הרב [[זלמן משה היצחקי]].  במשך שנים אלו נכנס יותר ויותר בעול ההנהגה הציבורים, וכאשר המנהל הכללי של רשת הישיבות המחתרתיות הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]] עזב את גבולות רוסיה (בשנת [[תרפ"ח]], התמנה הרב דרייזין למחליפו, ונחל הצלחה רבה בפעולותיו.

לאחר פטירתו, בנו הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]] הקים מספר פעלים על שמו ולעילו נשמתו, ביניהם נמנים '[[קרן חסדי אברהם]]', בנין [[אש"ל הכנסת אורחים|'אש"ל אברהם ושרה']],  

לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית - כאשר ברוסיה השתוללו הכנופיות בכל מקום, הייתה סכנה אמיתית לנסוע לרבי. פלוגות של פורעים וחוליגנים, ארבו בדרכים לאזרחים תמימי דרך, כאשר הקרבן העיקרי והראשוני היו היהודים. אזרחים נמנעו לנסוע בשל הפחד ששרר בדרכים בינעירוניות או ברכבות. למרות הכל, היו [[חסידים]] ו[[תמימים]] שהרהיבו עוז בנפשם ונסעו להסתופף במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר ב[[רוסטוב]]. ר' אברהם, שלמד באותה תקופה ב[[קרעמנצ'וג]], נסע לרבי לקראת [[תשרי]] [[תר"פ]], כפי שהוא עצמו סיפר לימים: "התעורר בי הרצון להיות אצל [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. נסעתי בדרך-לא-דרך שנמשכה מספר ימים, עד שלאחר ניסים רבים הגעתי בשלום לרוסטוב. כשנכנסתי ל'[[יחידות]]' אמר לי הרבי: "צריכים להתנהג כמו [[אברהם אבינו]] - לא צריכים לחפש [[מסירות נפש]]!"{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24179 ליובאוויטש במהפכה / היסטוריה חב"דית] {{אינפו}}}}.

*חיים יצחק דרייזין{{הערה|1=מופיע בספר התמימים.}}.

[[תמונה:אנשים.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]

*'''[[A Father to So Many Chassidim]] - "אב לחסידים רבים כל כך"'''. ביוגרפיה באנגלית, בעריכת משה יוסף רובין. (ניו יורק, תש"ע).