יוסף חיים זוננפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏ביוגרפיה: לא ממש קשור לערך, אפשרי כהערה
(←‏ביוגרפיה: הוספה)
(←‏ביוגרפיה: לא ממש קשור לערך, אפשרי כהערה)
שורה 6: שורה 6:
ב[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת [[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.  
ב[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת [[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.  


הקים את [[העדה החרדית]] בשנת [[תר"פ]], שהוקמה בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים, בגלל שהרב זוננפלד ותומכיו סברו שדרכו של הרב קוק לא מתאימה לירושלים כי אינה שמרנית דיה. ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים גם [[כולל חב"ד]].
הקים את [[העדה החרדית]] בשנת [[תר"פ]], שהוקמה בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים, בגלל שהרב זוננפלד ותומכיו סברו שדרכו של הרב קוק לא מתאימה לירושלים כי אינה שמרנית דיה. ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים גם [[כולל חב"ד]]{{אך מאידך הייתה התייחסות חיובית מצד נציגי כולל חב"ד, לרב קוק, כדלהלן: בי' בכסלו תר"פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים. במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי ירושלים להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים...", בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער. ליפמן.}}.
 
מצד שני בי' בכסלו תר"פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים. במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי ירושלים להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים...", ובין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער. ליפמן.


==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ==  
==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ==  
19,232

עריכות

תפריט ניווט