19,513
עריכות
חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תבנית ערך מורחב
(תבנית ערך מורחב) |
|||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
המלחמה התגברה לאחר שנת [[תקנ"ז]], שאז נדפס ספר התניא והופץ בעשרות אלפי עותקים שבעקבות כך, התקרבו אלפי למדנים מפורסמים לתנועת החסידות. | המלחמה התגברה לאחר שנת [[תקנ"ז]], שאז נדפס ספר התניא והופץ בעשרות אלפי עותקים שבעקבות כך, התקרבו אלפי למדנים מפורסמים לתנועת החסידות. | ||
{{ערך מורחב|ערך=ספר התניא}} | |||
===תקנ"ט – המאסר הראשון=== | ===תקנ"ט – המאסר הראשון=== | ||
| שורה 173: | שורה 173: | ||
לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר ממאסרו, נפל אביגדור־המלשין לשיכרות, הוא היה מסתובב, יחף ושיכור כלוט, בשווקים וברחובות וילדים היו רצים אחריו ולועגים לו.{{הערת שוליים|'[[המשפיע]]' עמ' קכג}} | לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר ממאסרו, נפל אביגדור־המלשין לשיכרות, הוא היה מסתובב, יחף ושיכור כלוט, בשווקים וברחובות וילדים היו רצים אחריו ולועגים לו.{{הערת שוליים|'[[המשפיע]]' עמ' קכג}} | ||
{{ערך מורחב|ערך=מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן}} | |||
===תקס"א - המאסר השני=== | ===תקס"א - המאסר השני=== | ||
| שורה 226: | שורה 226: | ||
המשים שנה עמדה ליאדי בשממונה, עד שהגיע אליה נינו של רבנו הזקן, האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]], בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ששימש כאדמו"ר בליאדי. גם בנו המשיך את האדמו"רות בליאדי.{{הערת שוליים|ספר התולדות עמ' 1025}} | המשים שנה עמדה ליאדי בשממונה, עד שהגיע אליה נינו של רבנו הזקן, האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]], בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ששימש כאדמו"ר בליאדי. גם בנו המשיך את האדמו"רות בליאדי.{{הערת שוליים|ספר התולדות עמ' 1025}} | ||
{{ערך מורחב|ערך=מלחמת נפוליאון}} | |||
===תקע"ג - הסתלקות אדמו"ר הזקן=== | ===תקע"ג - הסתלקות אדמו"ר הזקן=== | ||
| שורה 258: | שורה 258: | ||
מושל המחוז נתן פקודה לעובדיו שיכנו בתים לרבנו ולכל בני משפחתו.{{הערת שוליים|'[[פוקח עורים]]' עמ' 25, שיחות קיץ ה'ש"ת עמ׳ 95}} | מושל המחוז נתן פקודה לעובדיו שיכנו בתים לרבנו ולכל בני משפחתו.{{הערת שוליים|'[[פוקח עורים]]' עמ' 25, שיחות קיץ ה'ש"ת עמ׳ 95}} | ||
{{ערך מורחב|ערך=ליובאוויטש}} | |||
===נשיאות אדמו"ר האמצעי=== | ===נשיאות אדמו"ר האמצעי=== | ||
| שורה 309: | שורה 309: | ||
עוד בימי נשיאותו של רבנו הזקן התיישבו עשרות משפחות של חסידי חב"ד בטבריה ובצפת. בשנת [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] (1816) ייסד אדמו"ר האמצעי את הישוב היהודי בחברון, ושלח עשרות משפחות מרוסיה שיתישבו בעיר. הוא גם הורה לחסידים שישבו ב[[טבריה]] וב[[צפת]] להתיישב בעיר [[חברון]]. מראשוני חסידי חב"ד שהתיישב בחברון היו הרה"צ ר׳ לייב 'בעל היסורים' והרה"ח ר׳ [[משה מייזליש]]. כ"ק אדמו"ר האמצעי {{הערת שוליים|ראה שיחת הרבי ט' [[כסלו]] [[תשכ"ט]], מדוע בחר אדמו"ר האמצעי את חברון.}}קנה בכספו את בית הכנסת 'אברהם אבינו' ברובע היהודי בחברון.{{הערת שוליים|'היום יום'. '[[תולדות חב"ד בארה"ק]]' עמ' לה - שם מובאים תאריכים שונים.}} | עוד בימי נשיאותו של רבנו הזקן התיישבו עשרות משפחות של חסידי חב"ד בטבריה ובצפת. בשנת [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] (1816) ייסד אדמו"ר האמצעי את הישוב היהודי בחברון, ושלח עשרות משפחות מרוסיה שיתישבו בעיר. הוא גם הורה לחסידים שישבו ב[[טבריה]] וב[[צפת]] להתיישב בעיר [[חברון]]. מראשוני חסידי חב"ד שהתיישב בחברון היו הרה"צ ר׳ לייב 'בעל היסורים' והרה"ח ר׳ [[משה מייזליש]]. כ"ק אדמו"ר האמצעי {{הערת שוליים|ראה שיחת הרבי ט' [[כסלו]] [[תשכ"ט]], מדוע בחר אדמו"ר האמצעי את חברון.}}קנה בכספו את בית הכנסת 'אברהם אבינו' ברובע היהודי בחברון.{{הערת שוליים|'היום יום'. '[[תולדות חב"ד בארה"ק]]' עמ' לה - שם מובאים תאריכים שונים.}} | ||
{{ערך מורחב|ערך=חברון}} | |||
===תקפ"ז – מאסרו של אדמו"ר האמצעי=== | ===תקפ"ז – מאסרו של אדמו"ר האמצעי=== | ||
| שורה 335: | שורה 335: | ||
כ"ק אדמו"ר האמצעי נגאל ממאסרו ביום י' [[כסלו]] [[תקפ"ז]] (1826){{הערת שוליים|בספר '[[בית רבי]]', ובמקורות נוספים, מובא שהגאולה היתה בשנת [[תקפ"ו]], אבל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אומר, בשיחת י' [[כסלו]] [[תש"ב]], שהגאולה היתה בשנת [[תקפ"ז]], כי ידוע שאדמו"ר האמצעי לא השתתף אף פעם בחגיגת הגאולה שלו, כי הוא הסתלק בט' כסלו תקפ"ח, לפני חג הגאולה הראשון. כך גם מובא בלוח [[היום יום]], וראה שיחת ש"פ ויצא תשי"ט.}}, ומסופר שבשורת הגאולה הגיעה ביום ה[[שבת]] ט' [[כסלו]] בשעת מנחה, בשעה שרבנו עמד ואמר חסידות על הפסוק "אתה אחד". באמצע הפסיק באמירת החסידות ואמר: "שא, פנו מקום, דער טאטע איז דא" (הס, פנו מקום, אבא נמצא כאן).{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' ח"ב עמ' י, '[[בד קודש]]' עמ' 5, '[[התמים]]' חוב׳ ב׳ עמ' פא.}} | כ"ק אדמו"ר האמצעי נגאל ממאסרו ביום י' [[כסלו]] [[תקפ"ז]] (1826){{הערת שוליים|בספר '[[בית רבי]]', ובמקורות נוספים, מובא שהגאולה היתה בשנת [[תקפ"ו]], אבל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אומר, בשיחת י' [[כסלו]] [[תש"ב]], שהגאולה היתה בשנת [[תקפ"ז]], כי ידוע שאדמו"ר האמצעי לא השתתף אף פעם בחגיגת הגאולה שלו, כי הוא הסתלק בט' כסלו תקפ"ח, לפני חג הגאולה הראשון. כך גם מובא בלוח [[היום יום]], וראה שיחת ש"פ ויצא תשי"ט.}}, ומסופר שבשורת הגאולה הגיעה ביום ה[[שבת]] ט' [[כסלו]] בשעת מנחה, בשעה שרבנו עמד ואמר חסידות על הפסוק "אתה אחד". באמצע הפסיק באמירת החסידות ואמר: "שא, פנו מקום, דער טאטע איז דא" (הס, פנו מקום, אבא נמצא כאן).{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' ח"ב עמ' י, '[[בד קודש]]' עמ' 5, '[[התמים]]' חוב׳ ב׳ עמ' פא.}} | ||
{{ערך מורחב|ערך=מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי}} | |||
===תקפ"ח – הסתלקות אדמו"ר האמצעי=== | ===תקפ"ח – הסתלקות אדמו"ר האמצעי=== | ||