חב"דפדיה:זכויות יוצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 325 בתים , 10 מרץ

←‏טקסט מויקיפדיה

חזותיקוד ויקי

שיע.ק

מעלי קבצים, בירוקרטים, בודקים, מתכנתים, עורכי ממשק, צופי גרסאות מוסתרות, מנטרים, מפעילי מערכת

19,461

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{קיצור דרך|[[חב:זי]]}}
+{{חב"דפדיה - סגנון}}
+[[קובץ:זכויות יוצרים.jpg|לא ממוסגר|שמאל|ממוזער|250px]]'''חב"דפדיה''' היא אנציקלופדיה חופשית, כלומר, לכל גולש הרשות לצטט ממנה (תוך ציון המקור). לעובדה זו יש השלכות שחשוב לזכור כאשר אתם עורכים את האנציקלופדיה.
+==כיצד תישמר זכות היוצרים שלך?==
+כל תרומה שלך לחב"דפדיה מפורסמת תחת הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו{{הערה|GNU Free Document License}}, שהוא רישיון מבית היוצר של GNU, המגן על זכויות היוצרים של יצירה כלשהי בצורה שונה ו"חופשית" יותר מזכויות היוצרים הסטנדרטיות, ובכך למעשה מסומנת יצירה זו כ"תוכן חופשי". מטרת הרישיון היא להגדיר מדריך, ספר או מסמך תפקודי ושימושי כלשהו כחופשי, כלומר: להבטיח לכל אחד את החופש לשכפל ולהפיץ את המסמך, עם או בלי שינויים, למטרות רווח או שלא למטרות רווח (אך תוך עמידה בתנאי הרישיון). מטרה נוספת של רישיון זה היא לשמור על זכותם של הכותבים והמוציא לאור לקבל הכרה והערכה בעבודה שעשו, מבלי להטיל עליהם את האחריות לשינויים שנעשו על ידי אחרים.
+אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על ידי אחרים, שתופץ לעיני כל, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה בציון המקור - אין לפרסם אותה פה. אפשר לעיין בנוסח הרשיונות לפרטים נוספים.
-                                      '''האושפיזין בשליחות'''
+==כיצד תשמור על זכויות היוצרים של אחרים?==
-'''הקדמה'''
-חג הסוכות הוא חג מיוחד לכל יהודי. כולם יודעים שבימי החג, מגיעים אלינו אורחים שנקראים אושפיזין. האושפיזין הידועים לכל העולם הם אבותינו, אברהם יצחק ויעקב משה אהרון יוסף דוד ושלמה.
-אך לחסידים ידועים גם האושפיזין החסידיים שהם האדמו"רים: הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן, אדמו"ר האמצעי - רבי דובער, אדמור הצמח צדק - רבי מנחם מענדל, הרבי המהר"ש - רבי שמואל, הרבי הרש"ב - רבי שלום דובער, הרבי הריי"צ - רבי יוסף יצחק שהאושפיזין שלו בשמיני עצרת,והרבי נשיא דורנו שהאושפיזין שלו בשמחת תורה.
-האושפיזין מגיעים אל הסוכה כדי להיות יחד עם היהודי שמקיים את מצוות הסוכה, לברך אותו ולהשפיע עליו שפע של ברכות, וכמובן כל אחד נותן את שפע הברכות ע"פ הקו שבו עסק הצדיק בחייו.
-כולנו נותנים כבוד לאושפיזין כפי שמבואר בספרים רבים על עניין זה, בסידורים אף מובאים פיוטים שונים לכבוד האושפיזין, כמו כן מבקשים מהקב"ה שיברך אותנו בזכות האורחים המיוחדים בברכות שונות.
-הרבי הרחיב את הדיבור בשיחותיו בלילות חג הסוכות, והסביר את הקשר בין האושפיזין הכלליים לאושפיזין החסידיים, וכן את המיוחד שבכל אחד מהם, ומהן ההוראות בעבודת השם שצריכים ללמוד מהם.
+כולנו חפצים לראות בהתפתחות מהירה של חב"דפדיה, ותבוא הברכה על כל העוסקים בכך, אך כאשר אנו תורמים להתפתחותה של חב"דפדיה, חשוב מאוד להקפיד שלא לפגוע בזכויות יוצרים.
-'''האושפיזין בשליחות'''
+נושא זה חשוב תמיד, אך בחב"דפדיה חשיבותו גדולה כפליים, כיוון שחב"דפדיה מעניקה לגולשים רשות לצטט ממנה הלאה, ולכן מי שמוסיף ערך לחב"דפדיה תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו ערך זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב. מלבד העבירה על חוקי התורה המבוארים ב[[שולחן ערוך]] בחלק "חושן משפט" ולהבדיל דינא דמלכותא - החוק הבין לאומי, והעוול שנעשה לבעל זכות היוצרים, בעת העתקה שאינה מורשית, כל ערך שמועתק לחב"דפדיה ממקום אחר, פוגע אנושות במוניטין שלה, ומרתיע אנשים שהקפדה על זכויות יוצרים יקרה ללבם, מלהצטרף לכותבי חב"דפדיה.
-אין לנו אלא דברי בן עמרם, לכן בחרתי להביא קטע מתוך שיחתו הק' של הרבי בעניין זה:
-(קטעים מהתוועדות יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב. 'תורת - מנחם - התוועדויות' תשי"ב חלק ראשון (ד)  עמ' - 34  - בלתי מוגה)
-''עניינם של האושפיזין''
+להלן מספר הנחיות כלליות לשמירה על זכויותיהם של יוצרים אחרים. שימו לב לכך שדף זה אינו מהוה תחליף לייעוץ הלכתי, או להבדיל - משפטי.
-ה. על-פי האמור לעיל יש לבאר תוכן עניינם של האושפיזין בחג הסוכות:
-איתא בזוהר שבחג הסוכות באים להסוכה שבעה אושפיזין - אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד.
-ולכאורה אינו מובן: מהו הטעם לבואם של האושפיזין לסוכה בחג הסוכות דווקא – דבר שלא מצינו בשאר מצוות, ובשאר ימים טובים, לא בחג הפסח ולא בחג השבועות?!
-וההסברה בזה:
+===כללים בסיסיים===
-תוכנה של מצוות סוכה בעבודה הרוחנית הוא - כאמור - שאין להתפעל מהחושך והקור שברחוב, ואדרבה, יש לצאת מן הבית אל הסוכה כדי להאיר את הרחוב.
+*כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה (בספר, בעיתון, באינטרנט וכדומה) ובין אם לא פורסמה, מוגנת לפי חוק, וזכות היוצרים עליה שמורה ליוצר (או למי שקיבל אותה ממנו).
-ומובן, שכאשר דורשים מיהודי לצאת לרחוב חשוך וקר כדי להאיר אותו, בוודאי לא מניחים אותו לבד... אלא נותנים לו את הכוחות הדרושים לכך.
+*הציון "כל הזכויות שמורות" על גבי יצירה אינו חיוני כדי להקנות זכות יוצרים לבעל היצירה. זכות היוצרים שמורה לו גם ללא ציון זה.
+*אין להעתיק מיצירה ללא רשות בעל זכות היוצרים.
+*הגנת זכות היוצרים חלה על כל צורת ביטוי - טקסט, צילום, איור וכדומה.
+*הגנת זכות היוצרים חלה בין על היצירה השלמה, ובין על חלקים ממנה.
+*הגנת זכות היוצרים אינה חלה על תוכן (רעיון, נתון, עובדה, או ידיעה חדשותית) אלא על צורת הביטוי (נוסח, סידור הדברים) שלו. עם זאת, גם בהעתקת תוכן כנ"ל בצורת ביטוי שונה - חובה לציין את מקורו.
+*זכות היוצרים על יצירה על פי החוק הבין לאומי פוקעת בתום 70 שנים ממות היוצר. לפי חוקי ה[[תורה]], ההלכות שונות, ויש לשאול [[רב]] לפני העתקה כזו.
+===במקום להעתיק===
+ראיתם באינטרנט דף נפלא שמתאר היטב ערך שמקומו בחב"דפדיה? בשום אופן אל תעתיקו דף זה לחב"דפדיה! מה לעשות? יש מספר אפשרויות:
+#מצאו את הערך המתאים בחב"דפדיה (או צרו אותו), ותנו שם קישור אל הדף שאותו רציתם להעתיק. כך תאפשרו לגולשי חב"דפדיה לקרוא דף זה, בלי לפגוע בזכויות של יוצריו.
+#פנו אל יוצר האתר, ובקשו ממנו שיעתיק את הדף מהאתר שלו לאתר חב"דפדיה, או שינצל את מומחיותו לכתיבת הערך בחב"דפדיה. אם קיבלתם את אישורו להעתקה תחת הרישיון GNU Free Documentation License 1.2, יש להכניס את האישור לדף השיחה של הערך.
+#כתבו בעצמכם את הערך המתאים תוך הסתמכות על המידע שמצאתם ועל מקורות נוספים.
+מצאתם מאמר בספר עיון או בעיתון? אל תעתיקו בשום פנים ואופן. אם תרצו בכך, תוכלו לכתוב מחדש - בסגנונכם שלכם - את הידע שרכשתם מן הכתוב. כמו כן, ניתן להפנות למאמר, תחת הכותרת "לקריאה נוספת" בסוף הערך.
+===טקסט מויקיפדיה===
+מומלץ שלא להעתיק טקסט, אלא במידת הצורך להעתיק מידע תוך ניסוחו מחדש. יחד עם זאת, לפי כללי ויקיפדיה וכללי חב"דפדיה ניתן להעתיק כל טקסט המופיע בויקיפדיה למקום המתאים בחב"דפדיה, בשני תנאים:
+# חובה לציין קרדיט בתקציר העריכה או בדף השיחה כלומר לציין את מקור הטקסט באמצעות כיתוב או לינק. למשל העתקה מהערך רוסיה, תצוין על ידי "מויקיפדיה - רוסיה" או "he.wikipedia.org/wiki/רוסיה".
-''נתינת כוח של האושפיזין''
+# במידת הצורך יש להתאים את התוכן לחבדפדיה, הן על ידי הוספת והסרת פרטים בהתאם לכללים ולתחומי העניין של חב"דפדיה, והן במובן הטכני של הסרת בינוויקי מיותרים, שינוי לקטגוריות מתאימות וכו'.
-זהו איפוא תוכן עניין בואם של האושפיזין בחג הסוכות, נתינת כוח לעבודה בימות הגשמים, שגם לאחרי שתשש כוחה של חמה, במעמד ומצב של חושך וקור, יוכלו להאיר את הרחוב, שעניין זה הוא בכוחם של האושפיזין, החל מאברהם אבינו, שמסר את נפשו ופתח את צינור המסירות - נפש לכל בני ישראל (וכיוצא בזה בנוגע לשאר האושפיזין).
-''האושפיזין החסדיים''
+==זכויות יוצרים של תמונות ==
-ז. ומלבד האושפיזין שנזכרו בזוהר, ניתגלו בדורות האחרונים עוד אושפיזין – כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"האושפיזין שלנו" ("אונדזערע אושפיזין") הם: הבעש"ט, המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח- צדק, אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע". והוסיף (כ"ק מו"ח אדמו"ר) לומר, שיש להשתדל להזכיר אושפיזין אלה במשך ימי חג הסוכות.
+===תמונות שמקורם באתרי אינטרנט===
-טעם ההוספה בעניין האושפיזין בדורות האחרונים - מצד התגברות החושך:
+====מותר ללא הגבלה====
-נתבאר לעיל (ס"ג) שככל שהחושך הולך ומתגבר צריך להוסיף יותר באור וקדושה. ומטעם זה נתגלתה תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד בדורות האחרונים דווקא. כי בגלל התגברות החושך יש צורך בהוספה יתירה באור וקדושה.
+* תמונות מאתר [[חב"ד אינפו]]
-מזה מובן גם בהנוגע לעניין האושפיזין - שתוכנם הוא נתינת כוח לצאת להאיר את הרחוב בימות הגשמים, במצב של חושך וקור (כנ"ל ס"ה) - שמצד התגברות החושך ביותר, לא די בנתינת כוח שעל ידי האושפיזין שבזוהר, אברהם וכו', אלא יש צורך בתוספת כוח על ידי אושפיזין נוספים: נשיאי תורת החסידות הכללית ונשיאי תורת חסידות חב"ד, ובכוח זה יוצאים להאיר את החושך שבחוץ, וסוף - סוף באים למעמד ומצב ד"עצרת תהיה לכם", "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך".
+* תמונות מהאתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]]
+* תמונות מ[[רבי דרייב]]
+האתרים הנ"ל אישרו שימוש בתמונות שברשותם לאתר חב"דפדיה, יחד עם זאת, מקור התמונות באתרים הנ"ל הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם בשל כך:
+# יש לציין את מקור התמונה בתקציר העלאה של הקובץ, על ידי קישור לדף המקורי בו הופיעה התמונה, זאת כדי לאפשר בירור עתידי של שאלות וטענות בנושא זכויות יוצרים. (במקרה של שכחה, ניתן להוסיף את המידע גם לאחר העלאה על ידי עריכת דף הקובץ).
+# במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה '''חובה''' לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. (כאמור, במקרה של שכחה, ניתן להוסיף את המידע גם לאחר העלאה על ידי עריכת דף הקובץ).
+====ויקיפדיה====
+* תמונות מהאתרים ויקיפדיה וויקימדיה: התמונות באתרים אלו מועלות תחת רשיונות שונים, לכל רישיון הגבלות (או הרשאות) שונות. אם ברצונכם להעלות תמונה מהאתרים הנ"ל לחב"דפדיה יש לאתר את רישיון התמונה בהתאם להוראות המופיעות ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%99_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3F ויקיפדיה: באילו תמונות מותר לי להשתמש?], ולציין בתקציר את מקור התמונה (על ידי קישור, סוג רישיון התמונה, ובמקרה הצורך גם את שם היוצר.
+# חובה לציין את מקור התמונה בתקציר העלאה של הקובץ, ציון המקור ייעשה בשדה "תיאור:" שבדף 'העלאת קובץ לשרת', על ידי קישור לדף המקורי בו הופיעה התמונה, זאת כדי לאפשר בירור עתידי של שאלות וטענות בנושא זכויות יוצרים. (במקרה של שכחה, ניתן להוסיף את המידע גם לאחר העלאה על ידי עריכת דף הקובץ).
+# ניתן להעלות לחב"דפדיה תמונות בשימוש הוגן המופיעות בויקיפדיה, במקרה בו גם השימוש בחב"דפדיה עונה על תנאי ה'שימוש הוגן' (עוד על שימוש הוגן ראו בויקיפדיה).
-'''המשכת האור בחיי השליחות'''
+====אתרים אחרים====
-בשליחות במקום כמו שאנו חיים בברית המועצות לשעבר, מקבל עניין האושפיזין כח מיוחד, שכן כאן צריך לחפש לא רק את האושפיזין הרוחניים, הכוונה לאורחים הרוחניים, שבדרך כלל אנו לא רואים אותם בעיניים גשמיות, כאן אנו צריכים לחפש שיהיו בסוכה שלנו אושפיזין גשמיים, שהם יהודים רבים שעדיין אינם יודעים את חשיבות מצוות הסוכה, את מצות נטילת ארבעת המינים וכדומה. וכאשר הם מגיעים לסוכה אחרי השתדלויות רבות, אנו באמת מרגישים שהולכים בדרכם של אבותינו האושפיזין הרוחניים, כמו למשל עניינו של אברהם אבינו, הכנסת אורחים ובהרחבה, לשם כך בונים סוכה גדולה ונוחה שיהודים רבים יוכלו להכנס לתוכה.
+* העלאת תמונות מאתרי חב"ד השונים - מלבד [[חב"ד אינפו]], [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] ו[[רבי דרייב]] - כשלא ניתן למצוא מקור אחר לתמונה, ניתן להעלות תוך ציון למקור התמונה (זאת לפי המקובל, שאתרים חב"דיים מאשרים שימוש בחומרים שלהם, תוך ציון קרדיט וקישור למקור התמונה בדף ההעלאה, וכן קרדיט לצלם אם ישנו). במקרה שישנה תמונה לא איכותית מחב"ד אינפו, לעומת תמונה איכותית יותר מאתר אחר, יש להעדיף את התמונה מחב"ד אינפו.
+* העלאת תמונות שמקורם בכל אתר שהוא ברחבי הרשת אסורה, אלא אם כן ניתנה רשות מפורשת לשימוש בתמונה.
-''מבצע ארבעת המינים''
+===תמונות מצילום עצמי===
-כבר לפני החגים דואגים להזמין את ארבעת המינים שמגיעים ממקומות שונים בעולם. האתרוגים המיוחדים מגיעים מאיטליה, הם "אתרוגי קלבריה". כדי לקבל אותם, שולחים אותם לאחד מידידי הקהילה לביתו שבאירופה והוא מביא אותם למקום השליחות  את הלולבים שולחים בטיסה. היו שנים ששלחו אדם מיוחד מארץ ישראל כדי שיביא איתו בטיסה את ארבעת המינים. זה לא תמיד כל כך קל להעביר את האתרוגים כדי שיגיעו בזמן בעיקר שצריך להספיק לשלוח אותם לכל הערים שזהו מבצע נוסף.
+====מותר ללא הגבלה====
-תמיד אנחנו רואים את ההשגחה פרטית, והכל מגיע בשלום לפני חג הסוכות, כל שנה יש לו סיפורי ניסים איך הם מגיעים ליעדם.
+*צילום של כל אובייקט המוצג במקום ציבורי דרך קבע- לדוגמה:
-השנה הביאו כמות יותר גדולה ורבים מיהודי הקהילה רכשו לעצמם במחיר הקרן סט של ד' מינים כדי שיוכלו לברך בעצמם וגם לזכות אחרים במצווה החשובה של הלולב בסוכתם או במשרדם.
+*צילום של חפץ המוצב במקום ציבורי (אבל לא חפץ המוצב בתערוכה מתחלפת)
+*צילום של מוצגים במוזיאון ציבורי הפתוח לציבור (גם אם בתשלום) (בחו"ל - כל עוד לא מדובר בהפרת זכויות של היוצר - היינו עברו 70 שנה ממות היוצר, וכן *לא מוצגים של תערוכות מתחלפות. בישראל - מותר התצלום, כל עוד לא מדובר בתצוגות מתחלפות).
+*צילום של מוצגים במוזיאון פרטי (מותר במסגרת דיני זכויות היוצרים; אם המוזיאון אוסר על צילום, הצילום עצמו עלול להיות "הפרת חוזה") (בחו"ל - כל עוד לא מדובר בהפרת זכויות של היוצר - היינו עברו 70 שנה ממות היוצר, וכן לא מוצגים של תערוכות מתחלפות; בישראל - מותר התצלום, כל עוד לא מדובר בתצוגות מתחלפות.)
-''חווית בנית הסוכה''
+====צילום של מבנה ארכיטקטוני====
-מיד אחרי ראש השנה מתחילים לבנות את הסוכה הגדולה בחצר המרכז היהודי. גודל הסוכה אצלינו שנים עשר מטר על שנים עשר מטר. בשנים הראשונות הסוכה הייתה בגודל שתיים וחצי מטר על שתיים וחצי מטר, ובקושי מצאנו מי שיאכל בסוכה. משנה לשנה גדלה הסוכה, בתחילה היתה חמש מטר על שלוש, אח"כ כבר עברו לשנים עשר מטר על שש, ולפני כחמש שנים כבר הגדילו את הסוכה. גם לבנות כאן סוכה זה לא כל כך קל. להשיג דפנות קשה, ויותר קשה להשיג סכך בכמות כל כך גדולה. בכל השנים השתמשנו עם קני סוף, אבל כאן הם לא כמו בארץ. הם יותר דקים ומתפוררים, ותמיד מאד מתלכלכים כשבונים את הסוכה. ערימות של שאריות נושרות כל שנה מהקנים, כדי לפנות אותם צריך להשתמש עם קלשון, ובכלל להשיג את הקנים זה גם סיפור לא קטן. זה גדל רחוק מהעיר, וצריך למצוא שטח של אדם פרטי ואנשים שמוכנים לחתוך אותם ולקשור בחבילות להעמיס על משאית וכו'. אך ההשגחה הפרטית תמיד נראית וחברי הקהילה עוזרים למצוא את הסכך, כך יוצא שממש בערב החג.
+*צילום של מדף ספרים בחנות ובו ניתן לראות עטיפת ספר
-אבל הכל משתלם וכדאי, בסוף רואים סוכה נפלאה, שולחנות ארוכים, ספסלים, תאורה, ורוב השנים צריך אפילו להכניס חימום לסוכה.
+*סריקת איור (מקורי) מתוך ספר - אם עברו 70 שנה ממות היוצר
+====מותר במסגרת "שימוש הוגן"====
+*צילום במצלמה דיגיטלית או סריקה של כריכת ספר על ידי משתמש: לצורך ערך על הספר (או על הסופר).
-''מבצע בנית סוכה''
+===אסור===
-בשנים האחרונות, עשינו מבצע מיוחד של בניית סוכות לאנשים בחצר שלהם. מיד אחרי ראש השנה אנחנו מבררים אצל חברי הקהילה למי יש אפשרות לבנות בחצר שלו סוכה, אצלנו במרכז היהודי אנחנו מכינים את הדפנות, הקורות והסכך. אח"כ שוכרים משאית ומביאים את הכל מוכן לחצר שלהם, ובונים להם את הסוכה.
+*הצגה של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים שאינה במסגרת שימוש הוגן (כך לדוגמה, אסור לצלם דף מספר המוגן בזכויות יוצרים)
-לראות את השמחה של האנשים שזכו בסוכה כזו, את התמימות של האנשים שמזמינים אליהם אורחים לשבת איתם בסוכה. על כל סוכה אפשר לספר חוויות שונות.
+*הצגה חלקית של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, תוך הסתרת שמות היוצרים, הצגה של עטיפת ספר או דיסק אהוב, שהועלתה במסגרת שימוש הוגן, בכל דף שאינו הערך (בדף המשתמש, דף שיחה או פורטל).
+{{הערות שוליים}}
-''הסוכה בחצר הבית חב"ד''
+[[קטגוריה:חב"דפדיה]]
-בלילה הראשון של החג הסוכה מתמלאת באנשים, כולם רוצים לאכול את הכזית הראשון בסוכה. חשוב לציין שרוב היהודים אינם בונים סוכה, הרבה לא יכולים לבנות בגלל שהם גרים בבניינים גדולים ואין להם איפה לבנות סוכה, ובעיקר גם אלו שיש להם חצר, אינם מבינים את הצורך להתאמץ ולבנות את הסוכה בחצר ביתם.
-כאן בסוכה, יש אווירה מיוחדת, כולם שרים יחד ושמחים יחד. מספרים לכל המשתתפים על ענייני חג הסוכות. בסוף הסעודה כולם יוצאים בריקוד שאח"כ גם נמשך לרחוב, יוצאים אל הכביש ורוקדים שם לכל הפחות חצי שעה.
-בתוך הסוכה אנחנו מנסים לעשות את כל הנוחיות, גם כיור של מים שמים בו, מתקן לתה, וגם המטבח כמעט עובר לסוכה. מביאים לשם את הסירים של האוכל, וכל אורח שבא יכול לקחת צלחת ולשים לעצמו מה שהוא רוצה ולאכול .
-בחצר הבית חב"ד יש חנות מיוחדת שכל הזמן אנשים באים אליה כדי לרכוש מוצרים כשרים, בשר עופות לחם חלב ועוד הרבה דברים. בכוונה עשו שהכניסה לחנות ואותו דבר לבית חבד יהיה דרך הסוכה, כך שכל אחד גם יזכה במצוות הסוכה, שכן המצווה היא גם לטייל בסוכה.
-מתוך חווית חג הסוכות אנו נכנסים לשמחת תורה, כאן בכל שנה אנחנו רואים את האמונה הפשוטה והשלימה של כל יהודי, איך שמאות יהודים לוקחים את התורה ורוקדים יחד איתה, שעות על גבי שעות, במשך ארבעים ושמונה שעות של החג בית הכנסת מלא ביהודים ששמחים ורוקדים, מעודדים אחד את השני מתוועדים, מתוך אמירת לחיים.
-אשרי עיין ראתה כל זאת....--[[משתמש:הבעל קורא|הבעל קורא]] - [[שיחת משתמש:הבעל קורא|שיחה]] 15:10, 8 בפברואר 2013 (IST)

חב"דפדיה:זכויות יוצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

חב"דפדיה:זכויות יוצרים (עריכה)

גרסה מ־23:19, 10 במרץ 2024

תפריט ניווט