ריגה: הבדלים בין גרסאות בדף

אך כל זה נגדע לאחר שהקומוניסטים תפסו את השלטון בלטביה והחלו ברדיפות הדת. אם לא די בכך, הרי ששנה לאחר מכן כבשו הנאצים את לטביה, והשלימו את המלאכה האיומה.  

==קהילת חב"ד בריגה==

מניין חב”די נוסף היה היה בבית כנסת ברחוב מארייאס, ונקרא ‘מניין באזאר ברג’. במניין זה התפלל הרב [[מרדכי דובין]], ציר ה”סיים” הלטבי והשתדלן הנודע.  

מידי מוצאי שבת היתה מתקיימת סעודת מלווה מלכה, והיא היתה בגדר חוק ולא יעבור. רבים מהחסידים היו מתאספים באחד הבתים, סועדים ומתוועדים.  

בין השאר היו: החסיד ר’ [[ישראל משה פרידמן]] שהיה מתפלל כל יום עד השעה שלוש אחר הצהרים, ורק אז פונה לענייניו; או החסיד ר’ זלמן יצחק שהיה סגי-נהור. לבית הכנסת הוא היה מגיע בלוויית אחד החסידים, ויחדיו היו מתיישבים לסדר לימוד. החסיד היה מקריא מתוך הגמרא, ור’ זלמן יצחק היה מתקנו אפילו אם שגה באות אחת. הרב [[יצחק דובוב]] ששימש כמה שנים כרב באחד מבתי המדרש ב"רייסישע מניינים", ויצא מריגה בשנת תרפ"ח. הרב [[מרדכי חפץ]] הי”ד מראשי ארגון “[[אחות תמימים]]”, וכן את הרב [[יחזקאל פייגין]] הי”ד, מזכירו של אדמו”ר הריי”צ. ר’ [[אליהו חיים אלטהויז]], אף הוא מראשי ארגון ‘אחות התמימים’, ר’ [[אברהם אליהו אשרוב]], ר’ [[יחזקאל הימלשטיין]] הי”ד, שכיהן כמשגיח ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ר’ [[צבי גאר]] הי”ד, שהיה בעל תפילה בעל קול מיוחד שעורר את כולם ברגש שלו; ר’ [[שמעון בלינער]] הי”ד, נכדו של ר’ [[מיכאל דער אלטער]] המשפיע ב’תומכי תמימים’ בליובאוויטש. ר’ [[מיכאל פיזוב]] ע”ה” והרב [[נתן נטע ברכהן]].  

   

==מלחמת העולם השניה==

זמן קצר לאחר מכן, החל גל של הלאמות רכוש וטיהורים של מתנגדי המשטר הקומוניסטי. בתוך שנה נהרגו, גורשו או ברחו מן המדינה מאות אלפי אזרחים ובהם יהודים רבים.  

בחודש [[סיון]] תש”א הגיעו הנאצים לפאתי לטביה, ובניגוד להסכמים המוקדמים, הם כבשו את המדינה בתוך ימים ספורים. בימים שקודם הכיבוש, החלה מנוסה רבתי של אזרחים. קהל רב צבא על הרכבות כדי לברוח לתוככי רוסיה ולרפובליקות אחרות בברית המועצות.  

כל אלה שנשארו נהרגו על קידוש השם. ר’ פול’ע שהיה רב נכבד, ביקש להציל את ספרי התורה מבית הכנסת. הוא טרם הספיק להימלט כשהנאצים העלו את בית הכנסת באש, ואף הוא נשרף כשספר תורה בידיו.

לאחר המלחמה החלו יהודים מעטים לחזור לעיר טיפין טיפין. יהודים אלו נמלטו מן העיר בעת הכיבוש הנאצי אל חבלי הארץ תחת השלטון הרוסי. את הזוועה שהם - ובתוכם הרב ברכהן - גילו, קשה לתאר: בתי הכנסת נשרפו, בתי היהודים נשדדו. למרות החורבן הנורא, אט אט נפתח בית כנסת והקהילה היהודית החלה להיבנות מחדש תחת פיקוח רוסי.  

הניתוק מהעולם המערבי בכלל ומחסידי חב"ד מחוץ לברית-המועצות בפרט, גרם לכך שחסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל לא ידעו במשך תקופה ארוכה על הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].  

==רב ראשי ללטביה==

שנה לאחר מכן, בשנת [[תש"נ]], נבחר לרבה הראשי של לטביה.  

בקיץ תנש"א נפרדה לטביה מברית המועצות, והפכה למדינה עצמאית. בחוקים החדשים מותר היה לכל אזרח לקיים אורח חיים דתי, ללמד דת ולקיים פעילות דתית, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם.  

עם הזמן הוקם גם מועדון נשים ובית תבשיל. המקווה חידש את פניו, ומקורבים רבים החלו לשמור אורר חיים יהודי וחסידי.  

פעילותו של הרב ברכהן , עוררה את התפעלותם של יהודי העיר ושלטונות לטביה. השלטונות החליטו לערוך ערב הצדעה חגיגי לפעילותו הברוכה של הרב הראשי, יחד עם ציון יום הולדתו השמונים.  

נשיאת המדינה נשאה נאום ארוך בשבחו של הרב ברכהן. בהמשך נשא דברים גם שגריר ישראל בלטביה מר אבי בנימין ששיבח את פעולותיו הברוכות של הרב ברכהן במשך השנים.