19,314
עריכות
רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לידתו וילדותו: ז
אין תקציר עריכה |
(←לידתו וילדותו: ז) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===לידתו וילדותו=== | ===לידתו וילדותו=== | ||
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו]] בנם השביעי. ביום השמיני ציוה אדמו״ר הצ״צ להשכים בתפלת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרה״ק כ״ק הרב חיים אברהם בן רבנו הזקן. מכיון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו״ר הצמת צדק עדיין סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרה״ק הרב חיים אברהם: הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני ( עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא הצ״צ מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: תברית יהיה היום. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרה״ק הרח״א עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במתשבותיו, בני הצ״צ דברו בעניני תורה ודא״ח והתרגשות הקרואים הלכת וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל אישה אדמו״ר הצ״צ לחדרו לשאול את פיו, אבל הרה״ק הרב חיים אברהם עכב את שלותה. כעבור שעה השלישית יצא הצ״צ עוד הפעם מחדרו, | ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו]] בנם השביעי. ביום השמיני ציוה אדמו״ר הצ״צ להשכים בתפלת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרה״ק כ״ק הרב חיים אברהם בן רבנו הזקן. מכיון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו״ר הצמת צדק עדיין סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרה״ק הרב חיים אברהם: הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני ( עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא הצ״צ מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: תברית יהיה היום. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרה״ק הרח״א עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במתשבותיו, בני הצ״צ דברו בעניני תורה ודא״ח והתרגשות הקרואים הלכת וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל אישה אדמו״ר הצ״צ לחדרו לשאול את פיו, אבל הרה״ק הרב חיים אברהם עכב את שלותה. כעבור שעה השלישית יצא הצ״צ עוד הפעם מחדרו, | ||
בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהי׳ היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ויאמר כי לא יתפללו מנחה ובקרוב יהי׳ הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה ע״ד קריאת שם הנולד וציוה להכין את הילד. וילך לה״מנין״ והתחיל סדר הברית. בתוך הסעודה שאל כ״ק מהרי״ק (הרב הקדוש רבי יהודא ליב מקאפוסט בנו של הצ״צ): על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה אדמו״ר הצ״צ: "נאך אוואסער טרעגער אין פאלאצק" | בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהי׳ היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ויאמר כי לא יתפללו מנחה ובקרוב יהי׳ הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה ע״ד קריאת שם הנולד וציוה להכין את הילד. וילך לה״מנין״ והתחיל סדר הברית. בתוך הסעודה שאל כ״ק מהרי״ק (הרב הקדוש רבי יהודא ליב מקאפוסט בנו של הצ״צ): על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה אדמו״ר הצ״צ: "נאך אוואסער טרעגער אין פאלאצק" (על שמו של שואב מים בפולוצק) שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא. | ||
מספרים ע״ד הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ״ב, אם כי ביתו של אדמו״ר הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו עלי׳ בית גדול עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית אדמו״ר קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. אדמו״ר הצמח צדק רצה לתנך את ביתו בתג השבועות, אמנם הרבנית אדיר חפצה הי׳ ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ומהם המטה של עץ שעלי׳ נפו הקמח של שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתלי׳ היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה. | מספרים ע״ד הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ״ב, אם כי ביתו של אדמו״ר הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו עלי׳ בית גדול עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית אדמו״ר קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. אדמו״ר הצמח צדק רצה לתנך את ביתו בתג השבועות, אמנם הרבנית אדיר חפצה הי׳ ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ומהם המטה של עץ שעלי׳ נפו הקמח של שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתלי׳ היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה. | ||