אברהם מנחם מענדל וכטר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 121127 של 84.228.240.209 (שיחה)) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]] | [[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]] | ||
[[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]] | [[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]] | ||
הרב '''אברהם מנחם מענדל וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶכְטֶר''') הינו [[משפיע]] וראש כולל ב[[נחלת הר חב"ד]] ומתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] | הרב '''אברהם מנחם מענדל וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶכְטֶר''') הינו גדול ה[[משפיע]]ים בדורנו וראש כולל ב[[נחלת הר חב"ד]] ומתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמרים מבוארים|מאמר מבואר]]. | ||
==קורות חיים== | ==קורות חיים== | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב יואל כהן ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של הרבי. היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו הניגון והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע בעל מנגן מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו ניגון. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."! | ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב יואל כהן ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של הרבי. היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו הניגון והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע בעל מנגן מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו ניגון. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."! | ||
הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. | הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו (כידוע, הנהגת אדמו"רים היא שלא להכניס לכיסם שום דבר). ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב המגיד ולהבעש"ט. מאז ראה ברכה רבה בלימודו הן בתורת החסידות והן בתורת הנגלה. | ||
בשנת [[תשמ"ג]], לאחר שהגן על כבוד הרבי מהתבטאות מזלזלת מצד חסיד סאטמר, נודע דבר התקרבותו לחב"ד בסתר לכמה מתלמידיו. בעת הולכו לבית הכנסת לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הם חטפו אותו למשאית, גזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו הקדושות, דקרוהו בכל חלקי גופו והשליכו אותו אל הרחוב הסואן באיזור התעשיה בדרום ווילאמסבורג, מתוך המשאית הנוסעת ולאחר התעללות ממושכת. רק בכוחותיו האחרונים, הצליח הרב ועכטר להגיע לביתו לצורך טיפול מידי. דבר הפשע נודע בעולם התורה ועורר סערה רבה ומחאה עצומה של גדולי הדור ואדמו"רי חצרות החסידיות לכל גווניהם. האדמו"ר מסאטמאר עצמו היה בשנותיו האחרונות, ולא ידוע אם היה מעורב או ידע מהנושא. | בשנת [[תשמ"ג]], לאחר שהגן על כבוד הרבי מהתבטאות מזלזלת מצד חסיד סאטמר, נודע דבר התקרבותו לחב"ד בסתר לכמה מתלמידיו. בעת הולכו לבית הכנסת לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הם חטפו אותו למשאית, גזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו הקדושות, דקרוהו בכל חלקי גופו והשליכו אותו אל הרחוב הסואן באיזור התעשיה בדרום ווילאמסבורג, מתוך המשאית הנוסעת ולאחר התעללות ממושכת. רק בכוחותיו האחרונים, הצליח הרב ועכטר להגיע לביתו לצורך טיפול מידי. דבר הפשע נודע בעולם התורה ועורר סערה רבה ומחאה עצומה של גדולי הדור ואדמו"רי חצרות החסידיות לכל גווניהם. האדמו"ר מסאטמאר עצמו היה בשנותיו האחרונות, ולא ידוע אם היה מעורב או ידע מהנושא. |