2,628
עריכות
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל נישאונין נישא למרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)||אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]]. | למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל נישאונין נישא למרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)||אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]]. | ||
בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]]. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770 כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו{{הערת שוליים|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק – שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי – ועליו רשום "נסענו".}}. | בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]]. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770{{הערת שוליים|הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.}} כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו{{הערת שוליים|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק – שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי – ועליו רשום "נסענו".}}. | ||
באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על-ידי זקני אנ"ש בתל-אביב.}}. | באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על-ידי זקני אנ"ש בתל-אביב.}}. | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
השתתף בכנם הצאצאים [[חנוכה]] [[תשל"ג]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערת שוליים|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}. | השתתף בכנם הצאצאים [[חנוכה]] [[תשל"ג]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערת שוליים|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}. | ||
באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו ע"ז לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'. | באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו ע"ז לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'. | ||
בין [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]], לבין אחיה הרב בן ציון, היה קשר חם ומלבב. הרבנית נחמה דינה הייתה כותבת להם באופן קבוע, והמכתב היה מתקבל מדי שבועיים ביום מסוים. עד כדי כך היה רצוף הקשר, שכאשר התאחר המכתב ולא הגיע בזמנו - היה זה סימן מעורר דאגה. | |||
נפטר ב[[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]]. | נפטר ב[[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]]. |