102
עריכות
מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה. הגהה.
(עריכה. הגהה.) |
(עריכה. הגהה.) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל. | '''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל. | ||
[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]]; בהתבססם, בין היתר, על דברי הרבי ש"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - '''בדוגמת נשיא דורנו''' - הוא הוא המשיח"{{הערה|משיחת ליל ה' ד[[חג הסוכות]] ה'[[תשמ"ז]]}}, | [[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]]; בהתבססם, בין היתר, על דברי הרבי ש"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - '''בדוגמת נשיא דורנו''' - הוא הוא המשיח"{{הערה|משיחת ליל ה' ד[[חג הסוכות]] ה'[[תשמ"ז]]}}, בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי הרבי נמצא מתאים להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח]]. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות. | ||
==מקור המונח משיח== | ==מקור המונח משיח== | ||
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>. | המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>. | ||
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}} | ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}. | ||
==שמותיו== | ==שמותיו== | ||
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". | שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]]. | ||
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}. | במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}. | ||
==נשמתו== | ==נשמתו== | ||
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה | נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא בחינת [[יחידה]] (הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה) הכללית של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי. | ||
ובכח נשמתו הכוללת את '''כל''' ה[[יהודי]]ם, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}. | |||
עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], '''[[פלח הרימון]]''' על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. | |||
בנשמת [[משיח]] מאירה | |||
==דרגתו== | ==דרגתו== | ||
| שורה 27: | שורה 25: | ||
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. | מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. | ||
==הלב של עם ישראל== | |||
מלך המשיח - ככל מלך, | מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל. | ||
==יחוסו== | ==יחוסו== | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.] | [כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.] | ||
[[הרבי מלך המשיח]] הוא צאצא של [[יחיאל הלל אלטשולר|בעל ה'מצודות']], של [[המהר"ל מפראג]] ובנו ר' [[בצלאל חריף]] ו[[אדמו"ר הזקן]]. | |||
;מזכרים או מנקבות | ;מזכרים או מנקבות | ||
| שורה 61: | שורה 59: | ||
===בתשעה באב=== | ===בתשעה באב=== | ||
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}. | |||
===י"א ניסן=== | ===י"א ניסן=== | ||
לידתו הגשמית של משיח דורנו ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] - [[הרבי]] רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הייתה ב[[יום שישי]] ל[[פרשת מצורע]]{{הערה|חסידים מצאו רמז בכך ש[[משיח]] מכונה [[מצורע]], ראה [[מסכת סנהדרין]], צ"ח:, [[נצח ישראל]], פרקים מ"א-מ"ב, וש"נ.}}, [[י"א ניסן תרס"ב]], (18 באפריל 1902), בעיירה | לידתו הגשמית של משיח דורנו ו[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] - [[הרבי]] רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, הייתה ב[[יום שישי]] ל[[פרשת מצורע]]{{הערה|חסידים מצאו רמז בכך ש[[משיח]] מכונה [[מצורע]], ראה [[מסכת סנהדרין]], צ"ח:, [[נצח ישראל]], פרקים מ"א-מ"ב, וש"נ.}}, [[י"א ניסן תרס"ב]], (18 באפריל 1902), בעיירה [[ניקולייב]] שבאוקראינה לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]]. עם לידתו שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] ששה מברקים ובהם הדרכות מה לעשות עם הרך הנולד. | ||
==משיח בכל דור== | ==משיח בכל דור== | ||
::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]''' | ::'''לערך מורחב: [[משיח בכל דור]]''' | ||
בפירושו | בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: '''"בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל"'''. ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: ''"ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו"''. ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: ''"בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי"''. | ||
בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור. | |||
==מלוכתו בזמן הגלות== | ==מלוכתו בזמן הגלות== | ||