19,321
עריכות
בסיס מויקיפדיה
(בסיס מויקיפדיה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|מידע חסר ולא ערוך}} | {{לעריכה|מידע חסר ולא ערוך}} | ||
== | ==האשה ביהדות ובחסידות== | ||
מקומה של האישה ביהדות, שונה ממקומו של הגבר; לאשה מיועדים תפקידים שונים מתפקידיו של האיש. מקומה בתפילות ובטקסים הינו נפרד ממקומו של האיש על מנת שלא ליצור הסחת דעת בעת התפילות. הדבר שממחיש זאת הוא "עזרת הנשים" ב[[בית כנסת]]. | |||
== חיוב נשים במצוות == | |||
'''אשה''' חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק<REF>[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]</REF> אשה אינה במצוות תלמוד תורה, ואם למדה תורה יש לה שכר אב לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואע"פ שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתןרסו ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית. | מצוות תפילין מובאת ב[[תלמוד]] כאב טיפוס למצוה שנשים פטורות ממנה<ref>מסכת תפילין פרק ראשון, בבלי קידושין לד א</ref>, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה<ref>מכיוון שצריך גוף נקי לקיום מצווה זו: "דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א</ref>. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת שאול שהניחה תפילין ולא מיחו חכמים בידה<ref>בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות כמו פסיקתא רבתי פכ"ב שסוברים כי חכמים מיחו</ref>. | ||
ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו"). פרשנות מקובלת היא כי מספר החובות ההלכתיות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו<ref>ו' כ"ג</ref> שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות". | |||
===מצוות תלמוד תורה=== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק<REF>[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]</REF> אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אב לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואע"פ שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתןרסו ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית. | |||
ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים. | ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים. | ||
| שורה 14: | שורה 22: | ||
בנוגע לחיובם בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).<REF>שלשלת היחס עמ' 35.</REF> | בנוגע לחיובם בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).<REF>שלשלת היחס עמ' 35.</REF> | ||
===צניעות וכבוד הציבור== | |||
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור. | |||
אשה איננה יכולה לעלות ל[[תורה]] בשל הנימוק ההלכתי של "כבוד הציבור" ([[תלמוד בבלי]], מגילה כג). וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב הלכה יז) "אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור". | |||
כמו כן, אישה אינה יכולה להיות שליחת ציבור ולשמש כחזנית. במשנה ([[מסכת קידושין]] פרק ד י"ג) נאסר על אישה להיות מורה (מלמדת תינוקות), כדי שלא תגיע למפגש עם אבותיהם של התלמידים, מפגש שעלול להוביל לפריצות{{הערה|איסור דומה מוטל גם על גבר רווק. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה ד}}. | |||
== ראה עוד == | == ראה עוד == | ||