33,627
עריכות
חנוכיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חנוכויות ציבוריות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
[[תמונה:החנוכיה_בתל_אביב.jpg|left|thumb|250px|החנוכיה בתל אביב]] | [[תמונה:החנוכיה_בתל_אביב.jpg|left|thumb|250px|החנוכיה בתל אביב]] | ||
בשנת [[תשס"ט]] הקים מרכז חב"ד ב[[תל אביב]], בשיתוף עם הקרן לקידום מורשת ישראל בתל אביב ועריית תל אביב, חנוכיית ענק שגובהה הוא כתשעה וחצי מטרים, בלב כיכר רבין בתל אביב. | בשנת [[תשס"ט]] הקים מרכז חב"ד ב[[תל אביב]], בשיתוף עם הקרן לקידום מורשת ישראל בתל אביב ועריית תל אביב, חנוכיית ענק שגובהה הוא כתשעה וחצי מטרים, בלב כיכר רבין בתל אביב. | ||
==המאבק בסיניסיטי== | |||
בשנת [[תשד"מ]] ביקש הרב [[שלום דובער קלמנסון]] להציב חנוכיה מרכזית בעיר ב[[סינסנטי]], אוהיו, נתקל בהתנגדות עזה מצד קהילת הרפורמים בעיר, שנחשבת למעוז הרפורמים בארצות הברית. בהשתדלות הפדרציה היהודית בעירו, שנשלטת על ידי הרפורמים, הודיעה לו העירייה שאין לו רשיון להציב את החנוכיה בכיכר העיר. | |||
הרב קלמנסון זימן דיון עם חברי מועצת העיר, לשם הגיעו גם נציגי הרפורמים. לאחר שהרב קלמנסון הציג בפניהם את פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית (בארגון עיריית פיטסבורג), שאישר בחנוכה [[תשמ"ג]] הדלקת חנוכייה במקומות ציבורית, קם אחד מחברי מועצת העיר ושאל: אם החנוכיה אינה מוצג דתי, מדוע הקהילה היהודית כולה מתנגדת להצבתה בכיכר העיר? הרב קלמנסון הגיב ואמר שלא מדובר בקהילה היהודית, אלא בקהילה הרפורמית, שחבריה מתנגדים להצבת המנורה רק משום שהם פשוט מתביישים ביהדותם... דבריו של הרב קלמנסון עוררו סערה רבתי, ובלחץ נציגי הקהילה הרפורמית, אישרה מועצת העיר החלטה השוללת מהרב קלמנסון את האישור להצבת החנוכיה במרכז העיר. | |||
הרב קלמנסון החליט להיאבק בעירייה באמצעים משפטיים, אלא שלאחר שיחה עם עורך הדין מר [[נתן לוין]], התברר לו כי טענתו של ראש עיריית פיטסבורג, במקרה דומה, נכונה מבחינה משפטית, ופסיקת בית המשפט העליון אינה יכול לחייב את העירייה להציב חנוכייה ציבורית. | |||
תוך כדי שיחה עם עורך הדין, הבזיקה בראשו של הרב קלמנסון הברקה משפטית, והוא הציע לעורך הדין לנקוט גישה שונה לחלוטין: בארצות הברית קיים "חוק חופש הדיבור", הקובע כי כל אדם רשאי להביע את דעתו בכל צורה שהיא, בכל מקום בארצות הברית. מכיוון שכך, הציע הרב קלמנסון, אפשר לטעון כי הדלקת החנוכייה היא סוג מסויים של הבעת דיעה, וכאשר אזרח מסויים רוצה להביע את דעתו באמצעות הצבת חנוכייה - אסור לעירייה להצר את צעדיו ולמנוע ממנו להביע את דעתו באמצעות הצבת חנוכייה בכיכר העיר. | |||
לאחר ההלם הראשוני מהרעיון הנועז, החליט עורך הדין לאמץ את הגישה החדשה, ופנה לבית המשפט בבקשה לחייב את עיריית סינסינטי לאפשר לרב קלמנסון להציב חנוכייה ציבורית בכיכר העיר. עורכי הדין מטעם העירייה, שהיו בטוחים שהרב קלמנסון יביא לצידו את הכרעת בית המשפט העליון בקשר לסוגיית הפרדת הדת מהמדינה - הופתעו לחלוטין כאשר שמעו את עורך הדין מר נתן לוין מתחיל לדבר על עיקרון "חופש הדיבור". הם לא תיארו לעצמם שהם, המתיימרים להיות אבירי החופש והצדק, יואשמו בסתימת פיות ויוצגו כמי שאינם מאפשרים את חופש הדיבור. | |||
בסיומו של תהליך משפטי מורכב שנמשך מעל 20 שנה, פסק בית המשפט שחופש הדיבור הוא ערך עליון בארצות הברית, ומשום כך מחוייבת העירייה לאפשר לשליח הרבי להציב חנוכייה בכיכר העיר. בכך נסללה הדרך לשלוחים נוספים להציב חנוכייה ציבורית בעירם, גם במקרים שהעירייה ביקשה להתנגד לכך. שלוחים שהיו נתקלים בהפרעות, היו פונים לעורך הדין נתן לוין, ובדרך כלל, לאחר שהוא שלח להם העתק מפסיקות בית המשפט בשני הנושאים - הן של הפרדת הדת מהמדינה והן של חופש הדיבור - הסירו חברי העירייה את התנגדותם ואיפשרו לשלוחים להציב את החנוכייה במרכז העיר. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]][[קטגוריה:הפצת המעיינות]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]][[קטגוריה:הפצת המעיינות]] | ||