ערב ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

 

==יום הולדת [[הצמח צדק]]==

 

כ״ט אלול, יום הולדת את כ״ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. נולד בשנת [[תקמ"ט]], ביום כ"ט באלול ערב ראש־השנה.

 

בכל ערב ראש־השנה, נהג הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק הצמח־צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר־כך אמר דברי התעוררות<ref>[[ס׳ השיחות]] [[תש"ד]], עמ׳ 162.</ref>.

 

בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] נהג [[הרבי]] להתוועד באור לכ״ט באלול, והיה אומר שיחות וגם מאמר דא״ח. התוועדות זו היתה גם כעין ״קבלת פנים״ לחסידים האורחים שבאו אל הרבי לראש־השנה.

 

 

כ״ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש־השנה<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.

 

 

נוהגים — הנמצאים בקירוב מקום — להשתטח על ציון כ״ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ״ע<ref>ס׳ המנהגים.</ref>.

 

הרבי היה בא ל[[אוהל]] מוהריי״צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]].

==בעד ביתו==

==פרוזבול==

בערב ראש השנה נוהגים לעשות פרוזבול, וכן נוהגים לעשות [[התרת נדרים]].

'''לערכים מורחבים: '''[[שמיטה]]''' ו[[התרת נדרים]]'''

==פדיון נפש בערב ראש השנה==

בערב ראש-השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני־ביתו — ליד כ"ק ה[[אדמו"ר]] המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום — משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל לכ"ק האדמו"ר קודם ראש-השנה<ref>ס' המנהגים</ref>.

====אצל כ"ק אדמו"ר הרש"ב====

בתקופת שנת [[תר"נ]] בערך, נהג כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל את הפדיונות בערב ראש־השנה בבוקר, אחר "סליחות", קודם התפילה. אחר־כך התפלל וערך התרת־נדרים<ref>ס' השיחות [[תש"ד]], עמ' 1</ref>. בערב ר"ה, אחרי תפלת שחרית, כל אחד הגיש פדיון נפש לכ"ק אדמו"ר הרש"ב<ref>[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.</ref>.

בערב ראש־השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות־פ"נ, אף הבחורים<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>. ..היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה אדמו"ר הרש"ב זי"ע יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר מוהריי"צ, יצא מחדר־האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר־כך ניגש אדמו"ר הריי"צ זי"ע לדלת, ואביו אדמו"ר הרש"ב זי"ע נכנס עמו פנימה...

בי"ט כסלו [[תרפ"ה]]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים — בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 140.</ref>

====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ====

בימי ראש־השנה [[תרצ"ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות<ref>ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי"ד. אגרות־קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7</ref>.

בערב ראש־השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי־השדה שבאו אל הרבי ליום־טוב, כדי למסור את ה'פדיון־נפש' — פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם — לרבי שליט"א<ref>קובץ־ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>.

בערב ראש־השנה דשנת [[תש"ז]], בעת שמסרו לו [למוהריי"צ] הר"ש לוויטין שי' והר"א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ"ש, נתן ברכתו הק': השי"ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות<ref>שיחות תש"ז — כת"י</ref>.

אחר התפילה והתרת־נדרים [בערב ר"ה־דשנת ה'תשט"ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ"נ' — פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם — לפני ראש־השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי שליט"א בירך את כל אחד ואחד, בברכת "שנה טובה ומתוקה"<ref>קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56</ref>.

[בערב ר"ה דשנת תשכ"ג]: הרבי שליט"א עומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>בטאון־חב"ד, 20 , עמ' 16</ref>.

[בערב ר"ה דשנת תשכ"ד]: ..מברך בברכת "שנה טובה ומתוקה".. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות<ref>בטאון־חב''ד, 24, עמ' 11</ref>.

[בערב ר"ה־דשנת־תשכ"ח]: כמה פעמים סגר הדלת כשלא היו אנשים, וחזר ופתחה אחר־כך. בדרך־כלל לקח את הפ"נ בכל חמש אצבעותיו, והעביר כל פ"נ לידו השניה. אמר לכל אחד: "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>רשימות יומן</ref>.

החל משנת תשל"ח, מחמת ריבוי אנ"ש כ"י, קיבל הרבי מה"מ את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש־השנה (בנוסף לערב ר"ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.

הרבי מה"מ נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ"נ' שנשלחו אליו, ובדרך־כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:

ב"ה, ימי הסליחות [ה'תש...] ... שלום וברכה! הפ"נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה והתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...

גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון: ..הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...

החסידים מוסרים 'פ"נ' עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א ובני ביתו, ועבור כלל ישראל, הנקרא בשם 'פ"נ הכללי'.

בעת קבלת ה'פ"נ הכללי' נוהג כ"ק האדמו"ר לברך את כל בני־ישראל, בכל מקום שהם, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>ס' המנהגים</ref>.

====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ====

בשנים האחרונות של המלחמה העולמית הונהג, שלבד מהפדיונות שכל אחד מוסר באופן פרטי, נותנים זקני אנ"ש, הרבנים והתמימים לרבי [מוהריי"צ] שליט"א, 'פדיון כללי' עבור אחינו בני־ישראל, ובפרט עבור אנ"ש והתמימים שמעבר לים. הרבי שליט"א אומר בשעת מעשה כמה דברי התעוררות, ומאחל שנה טובה ומתוקה<ref>קובץ־ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>

בס' השיחות תש"ב<ref>עמ' 1</ref> מובאים דברי אדמו"ר מוהריי"צ שאמר "אחרי קריאת הפ"נ על־דבר בריאותו", ו"אחרי קריאת הפ"נ אודות אנ"ש וכלל ישראל מעבר לים".

ובס' השיחות תש"ד<ref>עמ' 2</ref> נדפסו הדברים שאמר "אחר מסירת הפ"נ הכללי מזקני אנ"ש והתמימים", ו"אחרי מסירת הפ"נ השני על־דבר אחינו בני־ישראל בכלל, ואנ"ש בפרט, שמעבר לים".

בס' השיחות תש"ה<ref>עמ' 2</ref>: בעת שמסרו אנ"ש לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את ה'פ"נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ"נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר־כך מסרו אנ"ש את ה'פ"נ הכללי' עבור אחינו בנ"י ואנ"ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל כ"ק אדמו"ר לקרוא את ה'פ"נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר...

בערב ראש־השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדרמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר<ref>שיחות תש"ז — כת"י</ref>

[בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על־דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לכ"ק אדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי מה"מ: "זו הפעם היחידה שענה כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"<ref>ס' המאמרים תשי''א — מלוקט — עמ' 17</ref>.

====אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ====

אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשט"ז], נכנסה אל הרבי שליט"א קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' — כפי המנהג הידוע — והרבי שליט"א אמר... <ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 , עמ' 57</ref>

אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשי"ז] לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פ"נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות רחמים על כללות בית חיינו, ועל כ"ק אדמו"ר שליט"א בפרט, שהשי"ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבי שליט"א יוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ"נ כללי' אמר הרבי שליט"א...<ref>קובץ־ליובאוויטש, 15, עמ' 2</ref>

זה כמה שנים נהוג שמוסרים 'פ"נ כללי' לכ"ק אדמו"ר שליט"א בערב ראש־השנה (חוץ ממה שכל אחד מוסר 'פ"נ' עבורו), היינו שמבקשים את כ"ק אדמו"ר שליט"א לעורר רחמים רבים על כללות בית חיינו ועל כ"ק אדמו"ר בעצמו, שרצון קדשו ורצון כל הנשיאים זי"ע יושלם בנו כפי הכוונה העליונה, ושיהיה בהצלחה מתוך הרחבה<ref>בטאון־חב"ד, יג [תשי'"ז], עמ' לג</ref>

בדרך־כלל נכנסים למסור את ה'פ"נ' רק הזקנים מאנ"ש<ref>שם</ref>

בערב ר"ה שלהי תשי"ט, קודם שנכנסו למסור את ה'פ"נ הכללי', ציוה הרבי להכריז שיכנסו רק הנשואים, ולא התלמידים. ואחר מסירת ה'פ"נ' הסביר: מה שבקשו להכריז שהתלמידים לא יכנסו, אין זאת בגלל שהם קטנים יותר, אלא היות וכל עניינם צריך להיות בתורה, ועל־ידי התורה נמשכים כל העניינים. אין להם לעסוק בשום עניינים אחרים, אלא רק היות מונחים בתורה<ref>שיחות־קודש תש"כ, עמ' 1</ref>.

==עיון בפירוש המלות דראש השנה==

הוראת נשיאינו הק', אשר היורד לפני התיבה — ובפרט בימים הנוראים — יעבור תחילה על התפילות, ובפרט הפיוטים, לדעת לכל הפחות את פירוש המלות. ואף אם עשה כזה לפני שנה, הנה יעשה ככה גם בכל שנה קודם שיורד לפני התיבה בתור ש"ץ<ref>אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ יא, עמ' טז</ref>.

הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] להעובר לפני התיבה בראש־השנה ויוהכ"פ, לעבור על פירוש המלות לכל הפחות כפשוטו — הן של התפילה והן של הפיוטים — בימים שלפניהם<ref>שם, ז. עמ' שסג</ref>.

ובטח נוהג הוא בזה כמו שנהגו מאז, שהש"ץ ילמד פירוש המלות של כל הפיוטים (נוסף על פירוש המלות של התפלה). ולאו מלתא זוטרתא היא, ובפרט בפיוטים המיוסדים על מאמרי רז"ל אשר במדרשים וכו'<ref>שם, ד, עמ' תעז</ref>.

==ליל ערב ראש השנה==

ליל ה"זכור ברית" [=ליל ערב־ראש־השנה] היה ה"וואך נאכט" [ליל־שימורים] של הימים הנוראים. מאז היותי בן שש שנים, לא זכור לי שבליל ערב־ראש־השנה ילכו לישון בבלילה רגיל; כל אחד התכונן בדרכו שלו לערב־ר"ה הממשמש ובא, שהוא המבוא לימי הדין והמשפט<ref>ס' השיחות ה'ש"ת, עמ' 10</ref>.

קודם תפילת מעריב — אמירת תהלים<ref>ס' המנהגים</ref>.

===אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ===

אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "אבינו מלכנו" (וכן קודם כל התפילות דר"ה).

בשנת תשד"מ לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני דראש־השנה דההיא שתא. ומאז לא היתה דומה שנה לחברתה, הן בתפילת ערבית והן בשאר התפילות.

בשנת תשנ"ב, נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם תפילת ערבית של היום השני.

==הדלקת הנרות==

ברכות הדלקת הנרות דראש־השנה: "של יום הזכרון", "שהחיינו"<ref>ס' המנהגים</ref>.

 

 

 

 

 

בערב ראש השנה קודם תפילת מנחה — שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה — עושה חשבון־צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות־עשה ומצוות לא־תעשה, והן בענייני המידות ויראת־שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו..

 

 

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]][[קטגוריה:ראש השנה]]