19,457
עריכות
שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקפות: מקור ויקיפדיה
(ש טעות) |
(←הקפות: מקור ויקיפדיה) |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==הקפות== | ==הקפות== | ||
[[תמונה:הקפות.jpg|left|thumb|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]] | [[תמונה:הקפות.jpg|left|thumb|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]] | ||
'''הקפות''', הוא | '''הקפות''', הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום [[שמחת תורה]] בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה. | ||
שבעת ההקפות מכוונים כנגד שבעת ה[[מידות]], ואף אומרים לפני כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידה, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידות. | שבעת ההקפות מכוונים כנגד שבעת ה[[מידות]], ואף אומרים לפני כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידה, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידות. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה״ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה״ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}. | ||
==הקפות שניות== | |||
במוצאי החג, עת מתחיל יום טוב שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, נהגו ב[[ארץ ישראל]] לערוך הקפות שניות, שבהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה. | |||
מקור המנהג הוא ר' [[חיים ויטאל]] המתאר בספרו שער הכוונות את מנהגי רבו ה[[אר"י]] ב[[צפת]], שהיה נוהג לבקר במוצאי יום שמחת תורה בכמה בתי כנסיות שהתעכבו לסיים את התפילה, ולערוך שבע הקפות בכל אחד מהם. משם הגיע המנהג ל[[חברון]] ולישיבת המקובלים בית אל ב[[ירושלים]]{{הערה|כפי עדות הרב חיד"א בספרו לדוד אמת}}, ואחר כך התפשט גם לשאר בתי הכנסת בירושלים{{הערה|מעיד על כך ר' יהוסף שווארץ באגרת לאחיו בגרמניה}}ומאוחר יותר לשאר קהילות ארץ ישראל. מארץ ישראל עבר המנהג גם לכמה מקהילות איטליה, והמזרח - טורקיה, בגדאד, פרס, כורדיסטן, הודו.<ref>תולדות חג שמחת תורה, עמוד 284</ref> | |||
מלבד המקור ביחס לאר"י, הוזכרו שתי סיבות נוספות להקפות השניות: | |||
* השתתפות עם בני הגולה בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה.{{הערה|1=בתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3159 חג שמחת תורה], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}} | |||
* לאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להיקבץ רבים יותר לשמחת התורה ולקיים "ברוב עם הדרת מלך". | |||
== ניגונים לשמחת תורה == | == ניגונים לשמחת תורה == | ||