39,916
עריכות
שמואל וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מויקיפדיה
(←האסיפה) |
(מויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Burial from rabbi shmuel mslonim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אוהל (קבר)|אוהל]] על קברו של רבי שמואל מסלונים ב[[בית הקברות היהודי בוורשה]]]] | |||
רבי '''שמואל וינברג מסלונים''' ([[תר"י]] ([[1850]]) - [[י"ט בשבט]] [[תרע"ו]] ([[24 בינואר]] [[1916]])), מכונה '''הדברי שמואל''' על שם ספרו או '''הפאטער''' (=האב, כפי שהיה מכנהו אחיינו ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם וינברג (השלישי)]]). היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות סלונים]]. עמד בראשה החל משנת [[1883]] ועד לפטירתו בשנת 1916. | |||
==קורות חייו== | |||
נולד לרב יחיאל מיכל אהרן, בנו של מייסד חסידות סלונים [[אברהם וינברג (הראשון)]]. בילדותו ביקר אצל רבי [[משה מקוברין]] בשנה האחרונה לחייו. את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סביו מייסד חסידות סלונים. עם זאת הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, בהם רבי [[חיים הלברשטאם]] אצלו שהה תקופה ארוכה ורבי [[דוד משה מטשורטקוב]]. | |||
נמנה בין מנהיגי דורו וניהל פעילות עניפה בענייני הציבור. ניהל יחד עם [[החפץ חיים]] קרן כספים שתמכה בהקמת [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] ו[[מקווה|מקוואות]]. השתתף בהקמת ארגון "כנסת ישראל", פעל להקמת תנועת "מחזיקי הדת" שהתנהלה תחת שם זה עד להקמת תנועת [[אגודת ישראל]] שאף בהקמתה היה שותף מלא <ref> בספר "ומעיין מבית ה'" כותב רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] באגת משנת [[תרס"ב]]: "בטח נודע לו דבר ההתעוררות בעין חברת מחזיקי הדת, לייסד במדינתנו, אשר המתעסק בזה הוא הרבי ד'''סלאנים'''"</ref>. בפעילותו העניפה עמד בקשר מתמיד עם רבי [[חיים מבריסק]], החפץ חיים, [[הגדול ממינסק]], [[שלום דובער שניאורסון]], [[האמרי אמת]] ועוד רבים. בקשריו עם אדמו"רי ורבני דורו השתמש רבות עם שליחו בן אחיו רבי אברהם וינברג (השלישי) שהפך בעצמו לימים כאדמו"ר מסלונים. | |||
כדרכם של אדמו"רי חסידות סלונים עמד בקשר הדוק עם היישוב החסידי ב[[ארץ ישראל]] ותמך בהם בכל כוחו. בצעירותו ביקר פעמיים בארץ. עמד בנשיאות [[כולל רייסין]] שתמך במאות משפחות שגרו ב[[טבריה]], [[צפת]] ו[[ירושלים]] והתרים עבורו כספים רבים. בשנת [[תר"ס]] פעל להקמת [[ישיבת אור תורה]] על ידי חסידו הרב [[משה קליערס]] רבה האשכנזי של העיר. | |||
נפטר בי"ט בשבט תרע"ו בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בעת שהותו ב[[וורשה]] לצורכי רפואה, ובשל קשיי ההתניידות בעת מלחמה נקבר ב[[בית הקברות היהודי בוורשה]]. | |||
חלק משיחותיו ו[[דברי תורה|דברי תורתו]] הודפסו בספר "דברי שמואל". | |||
== קשריו עם אדמו"ר הרש"ב == | == קשריו עם אדמו"ר הרש"ב == | ||
| שורה 25: | שורה 35: | ||
*הבכור, רבי '''יששכר לייב וינברג''' (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה ארצה בשנת [[תרצ"ה]] (1935) והתיישב בתל אביב. | *הבכור, רבי '''יששכר לייב וינברג''' (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה ארצה בשנת [[תרצ"ה]] (1935) והתיישב בתל אביב. | ||
*הבן הצעיר רבי '''אברהם וינברג''' (השני) שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בעיירה ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד. | *הבן הצעיר רבי '''אברהם וינברג''' (השני) שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בעיירה ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמור"ים]] | [[קטגוריה:אדמור"ים]] | ||