33,627
עריכות
יהודה מאיר שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
}} | }} | ||
רבי '''יהודה מאיר שפירא''' היה גאון בתורה וחסידות, מרבני פולין, ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא ונפטר ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]]. ארונו הועלה בשנת [[תשי"ח]] להר המנוחות ב[[ירושלים]]. | רבי '''יהודה מאיר שפירא''' היה גאון בתורה וחסידות, מרבני פולין, ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ (סוצ'אבה) שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא ונפטר ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]]. ארונו הועלה בשנת [[תשי"ח]] להר המנוחות ב[[ירושלים]]. | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
[[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב שפירא בלובלין]] | [[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב שפירא בלובלין]] | ||
הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}} ומרגלא שפירא (בתו של הרב שמואל יצחק שור, בעל שו"ת "מנחת שי"). | הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ (סוצ'אבה) שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}} ומרגלא שפירא (בתו של הרב שמואל יצחק שור, בעל שו"ת "מנחת שי"). | ||
בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות]]. הוא הגה בספר [[תולדות יעקב יוסף]] ובכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. אהב והשקיע בלימוד חכמת האסטרונומיה וענייני [[קידוש החודש]]. | בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות]]. הוא הגה בספר [[תולדות יעקב יוסף]] ובכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. אהב והשקיע בלימוד חכמת האסטרונומיה וענייני [[קידוש החודש]]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] שקיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס. | ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] שקיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס. | ||
בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. | בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסיה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון לימוד [[הדף היומי]] שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | ||