יהודה מאיר שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
|השתייכות=
|השתייכות=
}}
}}
רבי '''יהודה מאיר שפירא''' היה גאון בתורה וחסידות, מרבני פולין, ראש ישיבת 'חכמי לובלין'  ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא ונפטר ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]]. ארונו הועלה בשנת [[תשי"ח]] להר המנוחות ב[[ירושלים]].
רבי '''יהודה מאיר שפירא''' היה גאון בתורה וחסידות, מרבני פולין, ראש ישיבת 'חכמי לובלין'  ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ (סוצ'אבה) שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא ונפטר ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]]. ארונו הועלה בשנת [[תשי"ח]] להר המנוחות ב[[ירושלים]].


==תולדותיו==
==תולדותיו==
[[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב שפירא בלובלין]]
[[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב שפירא בלובלין]]


הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}} ומרגלא שפירא (בתו של הרב שמואל יצחק שור, בעל שו"ת "מנחת שי").
הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ (סוצ'אבה) שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}} ומרגלא שפירא (בתו של הרב שמואל יצחק שור, בעל שו"ת "מנחת שי").


בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות]]. הוא הגה בספר [[תולדות יעקב יוסף]] ובכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. אהב והשקיע בלימוד חכמת האסטרונומיה וענייני [[קידוש החודש]].
בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות]]. הוא הגה בספר [[תולדות יעקב יוסף]] ובכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. אהב והשקיע בלימוד חכמת האסטרונומיה וענייני [[קידוש החודש]].
שורה 29: שורה 29:
ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] שקיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס.
ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] שקיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס.


בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. ב[[חודש אלול]] שנת תרפ"ג, בכנסיה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון לימוד [[הדף היומי]] שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל.
בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסיה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון לימוד [[הדף היומי]] שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל.


בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".

תפריט ניווט