33,627
עריכות
יהודה מאיר שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדותיו
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] שקיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס. | ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] שקיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס. | ||
בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. | בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. ב[[חודש אלול]] שנת תרפ"ג, בכנסיה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון לימוד [[הדף היומי]] שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | ||