מרדכי רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''[[מרדכי רוקח]]''' מבילגוריא היה בנו של הרה"ק רבי [[יששכר דוב]] מבעלזא, ואחיו של הרה"ק רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא זצ"ל. למרות גדלותו העצומה, הכניע את עצמו כליל לאחיו הקדוש.

לאחר פטירת אחיו רבי אהרן, מונה בנו של רבי מרדכי - הרה"צ רבי [[יששכר דוב רוקח]] (השני) שליט"א, לאדמו"ר מבעלזא.

הרבי מבעלזא  לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות.  

הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.  

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]- [[תש"ה]] לפעילות הכלל הקדושה של הרבי, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את המסירות נפש לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.