19,210
עריכות
שמחה עלברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביוגרפיה: הגהה
(ז) |
(←ביוגרפיה: הגהה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[הרב]] '''שמחה עלברג''' היה גאון ב[[תורה]] וידידם של גדולי ישראל רבים, שימש כחבר ויו"ר אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] במשך חמישים שנה, מחברם של הספרים "מנחת ביכורים", "שלמה שמחה" ועורך הבטאון התורני "הפרדס". היה בקשרי ידידות מיוחדים עם [[הרבי]] ומעין [[חסיד חב"ד]]. נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] ונפטר ביום רביעי [[ח' בחשוון]] [[תשנ"ו]]. מנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. | [[הרב]] '''שמחה עלברג''' היה גאון ב[[תורה]] וידידם של גדולי ישראל רבים, שימש כחבר ויו"ר אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] במשך חמישים שנה, מחברם של הספרים "מנחת ביכורים", "שלמה שמחה" ועורך הבטאון התורני "הפרדס". היה בקשרי ידידות מיוחדים עם [[הרבי]] ומעין [[חסיד חב"ד]]. נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] ונפטר ביום רביעי [[ח' בחשוון]] [[תשנ"ו]]. מנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. | ||
== | ==קורות חיים== | ||
[[קובץ:עלברג בדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג (במרכז) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]] | [[קובץ:עלברג בדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג (במרכז) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]] | ||
הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ שהיה אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]] באותה תקופה | הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ שהיה אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]] באותה תקופה, שהיה מצרפו לאסיפות בהם השתתפו גדולי הדור. בצעירותו למד במחזור הראשון של ישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך התקרב לרבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל למצוינים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס. | ||
בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. לספר | בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב מנחם זעמבא {{הערה|שכותב עליו: {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה}}}} הרב שפיגלגס וה[[אדמו"ר]] מ[[סוקולוב]]. | ||
בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] עבר לישיבת סלבודקה בעיר קובנה, בהמשך המלחמה נאלץ לעזוב את [[ליטא]]{{הערה|באותה תקופה הייתה ליטא מסופחת בכח לברית המועצות, ובפרוץ המלחמה נערכו בה מעצרים המוניים, חיסולים והגליות לסיביר}} והגיע לישיבת מיר ב[[שנחאי]]. בהיותו בשנחאי היה מבאי ביתם של האדמו"ר מ[[אמשינוב]] ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בסיום לימודיו בישיבה נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. באותה תקופה גם התיידד עם הרב [[מאיר אשכנזי]], [[חסיד חב"ד]] ורבה של שנחאי דאז{{הערה|בספרו "עיני העדה" כותב עלברג על הרב מאיר אשכנזי: {{ציטוטון|עשרים ושלש שנים היה הרב אשכנזי בשנחאי. כל אותן שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה. קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו. הוא אסף את כל ניצוצי הקודש של המקום וקלט אותם אל תוכו. הוא עבד קודם כל לתקן את עצמו. תמיד חיפש את הדרך אל השלמות הרוחנית, להזדכך ולהתקדש. ועבודתו לא היתה לחינם. הוא נעשה עובד ה'. שקל בפלס כל מילה, מדד כל צעד . . כמה עבודת ה' היתה בכל תפילת שמונה-עשרה שלו בימי חול! כל מי שראה אותו בתפילתו – נעשה בעצמו חדור רגש של קדושה והתעלות. יהודי קדוש חי בשנחאי – ושמו היה: הרב מאיר אשכנזי}}}}. | |||
לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]], שם | לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]], שם הוכרה גדולתו התורנית והוא היה לבן בית ואיש סודם של גדולי ישראל בארה"ב, ולעוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערת שוליים|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכו של הירחון התורני "הפרדס", שהיווה במה ידועה לפירסום [[דבר תורה|דברי התורה]] של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבותיו גאוני פולין. | ||
בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי [[ח' בחשוון]] תשנ"ו, נפטר (85) ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. | בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי [[ח' בחשוון]] תשנ"ו, נפטר (85) ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. | ||