39,916
עריכות
אדם כי יקריב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אדם כי יקריב''' מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם וגו' לרצונו לפני הוי'". כך נפתח ספר ויקרא שהוא ספר הקרבנות. | |||
כך נפתח ספר ויקרא שהוא ספר הקרבנות. | |||
על פי פשוטו של מקרא, בא המקרא ללמד על האדם שהוא מכם - מבני ישראל, כאשר יקריב קרבן לה', הנה כך וכך - יהיה משפט הקרבן והלכותיו. | על פי פשוטו של מקרא, בא המקרא ללמד על האדם שהוא מכם - מבני ישראל, כאשר יקריב קרבן לה', הנה כך וכך - יהיה משפט הקרבן והלכותיו. | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
== הקרבת קורבן רוחני - אופן א' == | == הקרבת קורבן רוחני - אופן א' == | ||
1. אדם (הוא ה[[אדם העליון]] שעל הכסא - הקב"ה) כי יקריב מכם קרבן לה', (שיקרב ויעורר את האדם התחתון | 1. אדם (הוא ה[[אדם העליון]] שעל הכסא - [[הקב"ה]]) כי יקריב מכם [[קרבן]] לה', (שיקרב ויעורר את האדם התחתון מ[[ישראל]], על ידי [[אתערותא דלעילא]], לעבודת ה'), הנה, העצה היעוצה היא - מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם. | ||
זו עצה טובה ממנו | זו עצה טובה ממנו יתברך לבני ישראל, שמיד בעת [[רצון]] זה, כאשר נמשך מלמעלה הגילוי בשביל להעיר את נפש האדם לעבודתו ית', הנה, תיכף ומיד יתחיל בעבודה ב[[אתערותא דלתתא]], [[אתכפיא|לאכפיא]] ול[[אתהפכא|אהפכא]] את ה[[מידות]] הבהמיות שבו - "הבהמה הבקר והצאן" שבתוך לבבו, היא [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]] וה[[יצר הרע]]. | ||
כי אם לא ינצל האדם את ההזדמנות הניתנת לו באתערותא דלעילא בעת רצון זה, | כי אם לא ינצל האדם את ההזדמנות הניתנת לו באתערותא דלעילא בעת רצון זה, תחלוף ההארה האלקית שבאה מלמעלה על נפשו, ועמה גם ההתעוררות, ולא ישאר בידו מאומה. | ||
== הקרבת קורבן רוחני - אופן ב' == | == הקרבת קורבן רוחני - אופן ב' == | ||
2. אדם כי יקריב - כאשר האדם ירצה להקריב עצמו לה', וכמו שכתוב | 2. אדם כי יקריב - כאשר האדם ירצה להקריב עצמו לה', וכמו שכתוב ב[[ספר הבהיר]]: {{ציטוטון|אמאי איקרי קרבן? אלא מפני שמקרב}}, היינו שמקרב הכוחות והחושים שלו לאלקות, מכם קרבן לה' - את עצמכם תקריבו לה', לא רק את הבהמה הגשמית בלבד - שהיא רכושו של אדם, אלא את הנפש הבהמית שבכם. | ||
זאת אומרת, שמלבד חובת כל איש ישראל בקיום מצוות התורה בפועל - בגשמיות, הנה עוד זאת חייב כל אדם מישראל לעבוד את ה' בלבו פנימה, בתיקון המדות הבהמיות, עיבודן והפיכתן מרע לטוב, ובהתעוררות [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]], שזהו פנימיות ועיקר ענין [[עבודת התפילה]] - עבודה שבלב. וכמארז"ל על הפסוק "ולעבדו בכל לבבכם" - איזוהי עבודה שבלב ? זו תפילה. זאת אומרת, שהתפילה אינה רק סדר בקשת צרכיו של אדם, אלא, עבודת ההתקשרות וההתחברות של לב האדם בקב"ה. | זאת אומרת, שמלבד חובת כל איש ישראל בקיום מצוות התורה בפועל - בגשמיות, הנה עוד זאת חייב כל אדם מישראל לעבוד את ה' בלבו פנימה, בתיקון המדות הבהמיות, עיבודן והפיכתן מרע לטוב, ובהתעוררות [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]], שזהו פנימיות ועיקר ענין [[עבודת התפילה]] - עבודה שבלב. וכמארז"ל על הפסוק "ולעבדו בכל לבבכם" - איזוהי עבודה שבלב ? זו תפילה. זאת אומרת, שהתפילה אינה רק סדר בקשת צרכיו של אדם, אלא, עבודת ההתקשרות וההתחברות של לב האדם בקב"ה. | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
ג. שריפת בשר הבהמה באש האלקית שהיתה על המזבח, שירדה מן השמים. | ג. שריפת בשר הבהמה באש האלקית שהיתה על המזבח, שירדה מן השמים. | ||
וכך גם בקרבן הרוחני | וכך גם בקרבן הרוחני שב[[נפש]]. | ||
שלב א. "בדיקה" וחשבון נפש מדוקדק על כל מום וחסרון בנפש העלול למנוע ממנו ח"ו את היותו קרב אל ה', אלו הן העברות שאדם עושה רח"ל, שהן מסך מבדיל בין האדם לקונו. (אך בזה קיים הבדל בין הקרבן הגשמי לרוחני, שמום גשמי לא ניתן לתיקון, ואילו מום רוחני - חטא ועון - ניתן לתיקון על ידי התשובה). | שלב א. "בדיקה" וחשבון נפש מדוקדק על כל מום וחסרון בנפש העלול למנוע ממנו ח"ו את היותו קרב אל ה', אלו הן העברות שאדם עושה רח"ל, שהן מסך מבדיל בין האדם לקונו. (אך בזה קיים הבדל בין הקרבן הגשמי לרוחני, שמום גשמי לא ניתן לתיקון, ואילו מום רוחני - חטא ועון - ניתן לתיקון על ידי התשובה). | ||
| שורה 53: | שורה 52: | ||
2) כבש - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה. | 2) כבש - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה. | ||
וזהו "מכם קרבן | וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהי' מכם ומעצמכם. | ||
פירוש נוסף לפיסקא: מכם קרבן לה': מכם ובכם תלוי הדבר להיות קרבן לה' - על אף כל הקשיים (האוביקטביים) שבדבר. (בשם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]). | פירוש נוסף לפיסקא: מכם קרבן לה': מכם ובכם תלוי הדבר להיות קרבן לה' - על אף כל הקשיים (האוביקטביים) שבדבר. (בשם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]). | ||
ההקדמה והיסוד לפרשת הקרבנות הוא הנאמר בפסוק הראשון: "ויקרא אל משה וגו'". פירש רש"י שקריאה זו שקדמה לדיבור ה' עם [[משה רבינו]], היא קריאה של חיבה. כי הכח והיכולת של כל אחד מבני ישראל להקריב את עצמו קרבן לה', להכלל באש האלקית ולהתאחד בה', נובע מהקריאה של חיבה הבאה מהקב"ה בכבודו ובעצמו אל משה רבינו, ומהיות משה רבינו מאוחד במהותו ועצמותו ית'. | ההקדמה והיסוד לפרשת הקרבנות הוא הנאמר בפסוק הראשון: "ויקרא אל משה וגו'". פירש [[רש"י]] שקריאה זו שקדמה לדיבור ה' עם [[משה רבינו]], היא קריאה של חיבה. כי הכח והיכולת של כל אחד מבני ישראל להקריב את עצמו קרבן לה', להכלל באש האלקית ולהתאחד בה', נובע מהקריאה של חיבה הבאה מהקב"ה בכבודו ובעצמו אל משה רבינו, ומהיות משה רבינו מאוחד במהותו ועצמותו ית'. | ||
כי מאחר שמשה הוא רועה ישראל - רעיא מהימנא - שזן ומפרנס את ישראל ומחדיר בהם אמונה, הרי כל המאמין והדבק | כי מאחר שמשה הוא רועה ישראל - רעיא מהימנא - שזן ומפרנס את ישראל ומחדיר בהם [[אמונה]], הרי כל המאמין והדבק ב[[משה רבינו]] הריהו דבק בה' ומקריב עצמו קרבן לה' כמצות רצונו ית'. | ||
ומצוה זו תקפה בכל דור ודור, שבכל עת יכול וחייב כל אחד להקריב את נפשו לה', כי אתפשטותא דמשה בכל דור ודור - שהוא נשיא הדור, ועל ידי ההתקשרות והדבקות בו - דבקים בה'. | ומצוה זו תקפה בכל דור ודור, שבכל עת יכול וחייב כל אחד להקריב את נפשו לה', כי אתפשטותא דמשה בכל דור ודור - שהוא נשיא הדור, ועל ידי ההתקשרות והדבקות בו - דבקים בה'. | ||