חסידות סאטמר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 560 בתים ,  18 באפריל 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.


רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>.
==יחסים מורכבים עם סאטמר וחב"ד==
הקשר של חסידות סאטמר עם חסידות חב"ד, החל עם רבי משה, שאף היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]]. ר' משה ביקש מהרבי להגן על חסידות סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. מאוחר יותר התבטא רבי משה, כי מכל הרבנים שביקר אצלם, הרבי היה היחיד שדעתו תאמה לדעתו במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>.


בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב").
בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב").


בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סאטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סאטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.
===הסלמה===
* בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] של חסידי חב"ד. פעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.  


הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה בעבר מחשובי חסידי סאטמר, וראש כולל למצויינים בוויליאמסבורג, היה נוהג למסור שם שיעורי תניא ובמשך הזמן אף נהיה לחסיד חב"ד. חבריו שלא ראו זאת בעין יפה, זרקו אותו מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. באותב תקופה קיצונית,  נגזז זקנו של הרב [[פנחס קארף]] שמסר אף הוא שיעורי תניא, במעוז חסידי סאטמר. בין החסידים ישנו פולמוס וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבויו של האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים שולי.
===כיום===
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסאטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד.
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסאטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד.


{{הערה|1=
{{הערה|1=


[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקים מחב"ד אצל אדמו"ר סאטמר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחסידות חב"ד אצל האדמו"ר סאטמר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.


בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של  סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של  סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>
71

עריכות

תפריט ניווט