חסידות צ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

חסידות צ'רנוביל (עריכה)

גרסה מ־09:45, 20 במרץ 2011

הוסרו 15,015 בתים , 20 במרץ 2011

מ

שוחזר מעריכה של 217.132.150.52 (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום

חזותיקוד ויקי

שלום

39,916

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''חסידות צ'רנוביל''' הינה [[חצר חסידית]] הנקראת על שם העיר [[צ'רנוביל]] שבצפון [[אוקראינה]]. ייחוסה של חסידות צ'רנוביל נמשך למן הדור השני של [[תנועת החסידות]] ועד ימינו אנו. צ'רנוביל נחשבת לאחת החצרות המפורסמות  שבתנועת החסידות. השושלת מתקיימת מאז הקמתה ועד היום ברציפות.
-==שושלת אדמו"רי צ'רנוביל==
-===רבי מנחם נחום===
-רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום טברסקי]] מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של [[הבעל שם טוב]] ושל [[המגיד ממזריטש]], ומחבר הספרים [[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עינים]] ו"ישמח לב". כיהן כ[[מגיד (דרשן)|מגיד מישרים]] בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נולד לר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק, ונפטר ב[[י"א בחשון]] [[ה'תקנ"ח]].
-===רבי מרדכי (הראשון)===
-רבי [[מרדכי טברסקי]] מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת [[ה'תק"ל]] במלאת לאביו 40 שנה, נפטר ב[[כ' באייר]] [[ה'תקצ"ז]], ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה ל[[קייב]]. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי [[מגיד (דרשן)|מגידות]] מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה".
-הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות:
-*רבי אהרן מצ'רנובל, מפורט להלן.
-*רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת [[ה'תקמ"ט]], ונפטר ב[[י"ח בטבת]] [[ה'תרכ"ו]].
-*רבי יעקב ישראל מצ'רקס, נולד בשנת [[ה'תקנ"ד]], ונפטר ב[[י"ג באלול]] [[ה'תרל"ו]].
-*רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת [[ה'תקס"א]] ונפטר ב[[ז' בתשרי]] [[ה'תרי"א]]. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב.
-*רבי אברהם מ[[חסידות טריסק|טריסק]], נולד בשנת [[ה'תקס"ו]], ונפטר ב[[ב' בתמוז]] [[ה'תרמ"ט]]. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק.
-*רבי דוד מ[[חסידות טולנא|טולנא]], נולד בשנת [[ה'תקס"ח]], ונפטר ב[[י' באייר]] [[ה'תרמ"ב]]. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.
-*רבי יצחק מ[[חסידות סקווירא|סקוירא]], נולד בשנת [[ה'תקע"ב]], ונפטר ב[[י"ז בניסן]] [[ה'תרמ"ה]]. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי סקוירא.
-*רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] . נולד בשנת [[ה'תקע"ו]], ונפטר האחרון מבין האחים, ב[[ד' בניסן]] [[ה'תרנ"ה]]. שנים מניניו מכהנים כיום כאדמו"רים לחצר זו.
-*מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מ[[דרהוביץ']], נכדו של רבי [[ברוך ממז'בוז']].
-*חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' [[דוד לייקיס]]. נולדה בשנת [[ה'תק"ע]] ונפטרה בשנת [[ה'תרנ"ג]].
-*שיינדל, נישאה לרבי [[דוב בער מליווא]], ולא היו להם ילדים. נולדה בשנת [[ה'תקפ"א]] ונפטרה בשנת [[ה'תרס"א]] בעיר טולנא.
-שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של רבי [[חסידות קרלין#רבי אהרן הגדול|אהרון הגדול]] מ[[חסידות קרלין|קרלין]], ואילו חמשת הבנים האחרים והבת האחרונה היו בני אשתו בת ר' [[דוד לייקיס]], תלמיד הבעל שם טוב.
-===רבי אהרן===
-רבי [[אהרן טברסקי]] מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי מצ'רנוביל וחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין, היה חתנו של רבי [[גדליה מליניץ]] בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן-דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב, חתן רבי מנחם נחום מצ'רנוביל. נולד בשנת [[ה'תקמ"ז]], ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין.
-בצעירותו הכריחו אביו לכהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה [[רבי מאיר בעל הנס]] של מדינת [[אוקראינה]], ופעל רבות בחיזוק ישוב הארץ.
-נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[ה'תרל"ב]], והותיר אחריו ששה ילדים:
-מזיווג ראשון:
-* חיה שרה, שהייתה אשת רבי ישראל, בן רבי יצחק אייזיק, חתן רבי [[נחמן מברסלב]], ובזיווג שני אשת רבי שלמה מלודמיר, בן רבי משה מלודמיר, בן רבי [[חסידות קרלין#רבי שלמה|שלמה מקרלין]].
-* פערל, אשת רבי [[יצחק פיצ'ניק]] מברזנה.
-מזיווג שני:
-* רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל.
-* רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל, חתן דודו רבי מנחם נחום ממקרוב בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ, נכדו של [[הבעל שם טוב]]. אחד מחתניו היה רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)]] מ[[חסידות בעלז|בעלזא]].
-* רבי ברוך אשר מצ'רנוביל, חתן דודו רבי משה מקריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל.
-* פייגא, אשת רבי [[דוד משה פרידמן]] מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]].
-===רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל===
-רבי מנחם נחום היה חתן רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ, ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. כיהן כאדמו"ר בעיר לועוו, ונפטר בחיי אביו, ב[[כ"ז בטבת]] [[ה'תרל"א]]. היו לו חמשה ילדים, בהם רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל.
-===רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל===
-רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל, היה בנם של רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ. נישא ל(לאה) בת שבע, בת רבי שמואל אשכנזי, נינו של רבי [[צבי הירש אשכנזי]]. נולד בשנת [[ה'תר"ה]], ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל הראשון. נפטר ב[[י"ד בכסלו]] [[ה'תרע"א]] ב[[ביליצ'רקוב]], והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, ברכה שנישאה לרבי ירחמיאל משה מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]], וחנה אשתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מ[[חסידות בויאן|בויאן]] - לבוב.
-===רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב===
-היה חתנו של רבי יעקב מדליאטין. נפטר ב[[י"ח בתמוז]] [[ה'תרע"ד]]. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב, והיו לו עוד ארבע בנות, בהן חנה חיה, אשתו של רבי [[אברהם יעקב פרלוב]] מ[[סטולין]].
-===רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב===
-בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, היה האדמו"ר האחרון ב[[רוסיה]] ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] לפני [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר ששאר האדמו"רים החסידיים שפעלו ברוסיה כבר עזבו אותה, ופעל רבות לחיזוק היהדות ברוסיה, עזב את רוסיה בשנת [[ה'תרצ"ד]], משם עלה לארץ ישראל. בניו היו רבי יעקב, רבי מרדכי ורבי משולם זוסיא טברסקי, בניו הם האדמו"רים הנוכחיים לבית צ'רנוביל. לפני השואה נשא ענף זה את השם "לועוו", כיוון שרבי מנחם נחום בן רבי אהרן, ראש ענף זה, נפטר בחיי אביו כאמור, ולא מילא את מקומו כאדמו"ר מצ'רנוביל. לאחר השואה נשאו נכדי ענף זה את השם "צ'רנוביל" בלי התוספת "לועוו", כיוון שלא שרדו נכדים אחרים, מה גם שלמעשה נכדי ענף זה הם נכדיו של בנו הבכור של רבי אהרן מצ'רנוביל, ובדרך כלל הבן הבכור יורש את השם. במהלך הדורות לא היו נכדים מנכדי רבי אהרן מצ'רנוביל שנשאו את השם "צ'רנוביל" לבדו.
-==חסידות צ'רנוביל במחצית השנייה של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21==
-לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל רבי משולם זוסיא טברסקי. למרות שאת השם טשרנוביל נשאו עד לפני השואה שני בניו האחרים של רבי אהרן, רבי ישעיה משולם זוסיא ורבי ברוך אשר, וצאצאיהם, ואילו שושלת זו כונתה עד לפני השואה בשם "ליעוו" כדי להבחין בינה לבין חסידויות טשרנוביל האחרות, לאחר השואה, מכיוון שלא שרדו אדמורי"ם אחרים לבית טשרנוביל, הקים רבי משולם זוסיא את חצרו מחדש בשם המקורי - טשרנוביל.
-נולד לרבי חיים יצחק טברסקי מלועוו-קיוב. בבחרותו התחנך ב[[ישיבת תומכי תמימים]] - [[חב"ד]]. אמו הייתה בתו של רבי ישעי'לה צ'חויבר, בן זקוניו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת [[ה'תרצ"ד]] ועלה לראשונה ל[[ארץ ישראל]], במעמד נכבדי קהילתו, ובמעמד רבה של [[קיוב]].
-בארץ ישראל נישא לבלומה טברסקי בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]].
-אחר השואה פתח ב[[בני ברק]] [[בית מדרש]] "דברי חיים", על שם זקנו רבי חיים הלברשטאם מצאנז, שחיבר את הספר "דברי חיים", ועמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות איגוד צאנז, ולאחר פתיחת בית מדרש באותו רחוב, עבר לרחוב ראב"ד בבני ברק.
-[[תמונה:Chernobil rabbis.jpg|ממוזער|250|אדמו"רי צ'רנוביל ורחמסטריבקא]]
-רבי משולם זוסיא טברסקי כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל עד לפטירתו ב[[י"ז בחשון]] [[ה'תשמ"ח]]. בצוואתו הורה לכל בניו לכהן באדמו"רות,  האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מ[[רחמיסטריבקה]], קרוב משפחתם, הכתיר את רבי מנחם נחום כאדמו"ר, הוא פתח ישיבה קטנה וגדולה בעיר [[בני ברק]], ובהמשך נפתחו בנשיאותו בתי חסידים בארץ ישראל [[ירושלים]] [[בית שמש]], [[אלעד]], ובעולם, ב[[לונדון]], אחיו - רבי ישעיה, פתח אף הוא חצר חסידית ב[[בורו פארק]]. רבי מנחם נחום זוכה להערצה מקרב אדמור"י הציבור החרדי, והאדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור אף העיד עליו כי ביכולתו להבטיח הבטחות ולפעול ישועות{{הערה|1=[http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=43206&Word=&gilayon=2680&mador הצופה].}}.
-בנוגע למוסדות החסידות סוכם על-פה שרבי מנחם נחום ישא את התואר נשיא המוסדות, ואחיו, רבי אברהם יהושע השיל, ינהל את המוסדות בפועל. משך שנים מספר נוהלו המוסדות בהדדיות ובשלום. מאוחר יותר חל קרע בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל פרש והקים חצר חסידית ב[[אשדוד]]. בתקופה האחרונה האחים אט אט מתקרבים חזרה זה אל זה, ומנהלים [[טיש]]ים משותפים.
-כיום מכהנים ארבעה מתוך חמשת הבנים באדמו"רות: רבי מנחם נחום ב[[בני ברק]], רבי ישעיה בבורו פארק, רבי חיים יצחק עבר בשנת [[תשס"ט]] מ[[ויליאמסבורג]] ופתח בית מדרש בין השדרה ה21 לשדרה ה22 בבורו פארק, ורבי אברהם יהושע השיל באשדוד. הבן החמישי, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל ב[[אלעד]].
-בנוסף הותיר רבי משולם זוסיא שתי בנות. בת אחת נשואה לרבי [[ישראל הגר]], בנו הגדול של רבי [[משה יהושע הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. הבת השנייה נשואה לרבי [[ניסן רוזנבוים]], האדמו"ר מקרצ'ניף סיגט.
 [[קובץ:מנ מאקארוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר ממאקרוב, משושלת צ'רנוביל]]
 [[קובץ:טשערנאביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מאדמו"רי טשרנוביל כיום. מימין: (ר"מ טברסקי{{הערת שוליים|בנו של האדמו"ר רבי ישעיה מטשרנוביל בורו פארק, וחתנו של אח אביו - האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בא"י.}}), רבי ישעיה מטשרנוביל [[בורו פארק|ב"פ]], רבי מנחם נחום מטשרנוביל [[א"י]], ורבי חי יצחק מרחמסטריבקא ארה"ב.]]
@@ שורה 109: / שורה 39: @@
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=92a8e038-55e3-4526-a15b-766debfc311b&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 קשרי הרבי עם רבי מנחם נחום טברסקי מטולנא]
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=45 רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריבקא בהתכתבות עם הריי"צ אגרות קודש הריי"צ עמ' ח]
-* [http://www.nehora.com/Tzadikim/tz_viewer.cfm?id=107&page=menachemnachum.htm&t=Rabbi%20Menachem%20Nachum%20of%20Chernobyl&CFID=3321971&CFTOKEN=51748637 רבי מנחם נחום מצ'רנוביל] באתר nehora.{{אנגלית}}
-* [http://www.nehora.com/Tzadikim/tz_viewer.cfm?page=mordechaiofchernobyl.htm&CFID=3321971&CFTOKEN=51748637 רבי מרדכי מצ'רנוביל] באתר nehora.{{אנגלית}}
-* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=874&safaid=6 רבי משולם זוסיא מטשערנוביל] באתר mytzadik
 {{הערות שוליים}}

חסידות צ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

חסידות צ'רנוביל (עריכה)

גרסה מ־09:45, 20 במרץ 2011

תפריט ניווט