![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מושכל מורגש מוטבע
מושכל מורגש מוטבע הוא מטבע לשון המובא בחסידות המגדיר שלוש מדריגות בהתגלות המידות שבלב, ובדרך כלל הביאור הוא שהמדריגה הנמוכה ביותר היא המידות כפי שהן בלי שאור השכל מאיר בהן כלל ורק כפי שהן בטבע האדם בתולדתו (מוטבע), המדריגה הגבוה ביותר היא כאשר מורגש במידה שבלב אור השכל, שאז המידה שבלב מורגשת ופועלת יותר (מורגש), ואילו המדריגה הגבוהה ביותר היא שהשכל מאיר כל כך בתוקף במידות עד שלא שייך באופן אחר כלל (מושכל).
לעיתים מופיעים המושגים בסדר שונה.
ביאור המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור המושג הוא בפרד"ס[1] שער הנתיבות בענין ל"ב נתיבות החכמה: נתיב כ"ז נקרא שכל מורגש נתיב כ"ח נקרא שכל מוטבע, והוא מופיע בהרחבה יותר בלשון קבלת הגאונים, דוגמת הראב"ד, והרמב"ן[2].
בחסידות מבוארים מושגים אלו בצורות ואופנים שונים:
- ההקבלה לחב"ד חג"ת נה"י
אדמו"ר הזקן מבאר [3] ששלושת המושגים האלו הם ג' מדריגות שונות של התגלות המידות, ומקביל אותם לג' הקבוצות חב"ד חג"ת נה"י:
- מושכל - כאשר הוא מבין בשכלו שצריך לנהוג כך, למרות שמטבעו הוא היפך מידותיו (חב"ד).
- מוטבע - כאשר האדם פועל כפי טבעו מתולדתו (חג"ת).
- מורגש - כאשר לאדם אין הבנה בשכל שצריך לעשות כך, וזהו היפך טבעו, ועם כל זה כופה ומנצח את עצמו לנהוג כך (נה"י)
(אך במקומות אחרים מבואר שהמידות הטבעיות שאיתם האדם נולד, הם אלו הנקראות 'מורגש'[4]).
- התגלות השכל במידות
אדמו"ר האמצעי מבאר[5] שמושגים אלו מבטאים את העליה במידות:
- מוטבע - המידות כפי שהן בטבע תולדתו של האדם ברמה הכי נמוכה ובסיסית שלהם כמו אצל תינוק שנולד
- מורגש - שהמידות באות לידי גילוי בדברים נעלים יותר, כיון שאצל האדם עצמו השכל מאיר בגלוי יותר, אבל עדיין השכל לא מאיר במידות עצמן.
- מושכל - הדרגה הגבוהה ביותר שהשכל מאיר כל כך בתוקף במידות, עד שהעיקר הוא השכל והמידות וההתפעלות הן רק בדרך ממילא
צלם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – צלם, עיבור יניקה מוחין |
הפסוק[6] "אך בצלם יתהלך איש" נדרש בחסידות למשמעותו הפנימית, ש"איש" היינו המידות, ועל ידי הצלם נעשה "יתהלך איש" - הגדלת המידות. בהגדלה זו ישנם שלושה שלבים - מוטבע, מורגש ומושכל, השייכים לשלושת החלקים צ' ל' ם' שבצלם:
בתחילה כשנולד האדם - מידותיו הם קטנות, ומתחיל להאיר בו השכל כדי להגדיל את מידותיו ושידע להבחין בין טוב לרע, עד גיל י"ג שנה שאז מאיר בו בשלימות השכל עבור הנהגת המידות - צ' דצלם. אחר כך, מגיל י"ג עד כ' שנה, מאיר בו השכל יותר כך שיהיה אדם שכלי, שמידותיו יונהגו לפי השכל שישלוט עליהם - ל' דצלם. ומגיל כ' ועד ע' שנה גדל אצלו גם הרצון והתענוג שלמעלה מהשכל, וכן שלימות השכל (מוחין בעצם), כך שביכלתו להתעמק בהשכלות כשלעצמן בלי שייכות למידות - ם' דצלם[7].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מוטבע מורגש מושכל, הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רפא עמוד 43 • הערת המשך - גליון א'רפב עמוד 47
הערות שוליים
- ^ שער ח' פרק כ"ה.
- ^ פירושו לספר יצירה פרק א' משנה ה': "עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף . . לפי שהמוטבע (עטרת) מן המורגש (תפארת) והמורגש מן המושכל (בינה) והמושכל מן הנעלם והנעלם אין לו סוף ולפיכך אמר עשר שאין להם סוף". ועל דרך זה ברמב"ן על המקום: "ע"ס וכו'. במשנה זו הזכיר שהכל מאין סוף ואע"פ שהדברים יש להם שיעור ומדה והם עשר, אותה מדה שיש להם אין לה סוף כי המוטבע מן המורגש והמורגש מן המושכל והמושכל מרום הנעלם והנעלם אין לו סוף א"כ אפילו המורגש והמושכל והמוטבע אין לו סוף ולכך נעשו המדות ההם כדי להתבונן בהם באין סוף".
- ^ ספר המאמרים אתהלך עמוד קמד.
- ^ ביאורי הזוהר בשלח מח, א.
- ^ פירוש המילות (אדמו"ר האמצעי), השמים מספרים א, ג.
- ^ תהלים ט, ז.
- ^ שערי תשובה, ספר המאמרים תרס"ג ע' יג ואילך. המשך תער"ב חלק שלישי א'רכה.