לא תעמוד על דם רעך
מצוות "לא תעמוד על דם רעך" אוסרת על אדם לעמוד מנגד כאשר הוא רואה את רעהו בסכנה לחיים, ומחייבת אותו להציל את חברו אם יש לו יכולת לכך.
מקור המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המצווה היא בתורה [1] "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" הפסוק מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. בגמרא[2] מבארים שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו).
הרבי מסביר (בשיחה על פירוש רש"י)[3] שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. ולכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה כל כך למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אבל לא כל כך ברורה שכן החיה או ליסטים רק באים ורחוקים עדיין, אך אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ברורה.
מטעמי המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצווה זו היא חלק מיישובו של עולם, שכן כמו שמצילים את חברך, כך חברך יציל אותך, ובכך יתממש יישובו של העולם. הקב"ה חפץ בישוב העולם ובשלום, וכך מצווה זו היא לשמור על החיים של כל אחד ואחד. ההדגשה כאן היא שהאדם אינו יכול להיות אדיש כאשר הוא רואה את רעהו בסכנה, אלא עליו לפעול באופן פעיל למנוע את הסכנה ולהציל את רעהו.
דיני המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המצווה נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות. העובר עליה ונמנע מלהציל את רעהו כאשר יש בידו להצילו, עבר על איסור. אולם, אין לוקין על איסור זה, שכן מדובר באיסור שאין בו מעשה פיזי[4].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצוות "לא תעמוד על דם רעך" מורה לכל אדם כי כל מצב שבו הוא רואה את רעהו בסכנה – גם אם מדובר בסכנה רוחנית או מוסרית – הוא סימן עבורו לפעול להצלתו. כי כל דבר הוא בהשגחה פרטית, ואם הוא רואה את חברו בסכנה, הוא חייב להתערב ולפעול למען טובתו ורווחתו של רעהו[3].