ישראל פלדמן
הרב ישראל עזריאל פלדמן היה מחסידי אדמו"ר הריי"צ, והראשון שפעל בשליחות רבותינו נשיאינו להפצת יהדות במילוואקי שבוויסקונסין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בג' חשון תרע"ט ברוזאן שבפולין לר' חיים פלדמן, שוחט חסיד ברסלב, ולפייגה בלומה (בת ר' שלום רייצ'יק, סוחר במשקאות חריפים), ממשפחת חסידי גור, שעבדה לפרנסתה כאחות רפואית, כבן בכור מתוך ארבעה ילדים[1].
כשהגיע לגיל ישיבה, התגלעו חילוקי דעות בין ההורים לאיזו ישיבה לשלוח אותו, האם לישיבה המשתייכת לחסידי גור או לישיבה שמזוהה יותר עם חסידות ברסלב, ולבסוף הוחלט כפשרה לשלוח אותו בגיל 11 לישיבת נובהרדוק, אך הוא לא הסתדר כל כך בישיבה וכעבור חצי שנה בלבד חזר לביתו במסע רגלי ארוך, והוא נשלח ללמוד בישיבת ברסלב בוורשה ולאחר מכן בשנת תרצ"ב נכנס ללמוד בישיבת חכמי לובלין והסתופף במשך שנתיים בצילו של הרב מאיר שפירא מייסד הישיבה.
בעקבות מפגש של סבו וסבתו עם אדמו"ר הריי"צ שהותיר בהם רושם עמוק, השפיעו על הוריו לשלוח אותו ללמוד בישיבת תומכי תמימים וורשה, בה החל ללמוד בשנת תרצ"ד, ועבר עם תלמידי הישיבה לאוטבוצק, ונמנה עם חבריו הרב הרשל קוטלרסקי והרב משה פנחס כץ.
כנער באוטבוצק, זכה לשהות פרקי זמן ארוכים בבית אדמו"ר הריי"צ ולהימנות על המקורבים לבית הרב.
לאחר סיום לימודיו בישיבה, נרשם בשנת תרצ"ז ללימודי רפואה באוניברסיטת, אך נטש את הלימודים במקום לאחר שחווה אנטישמיות מתמשכת. הוא החל להתמחות כרב וכדיין בבית הדין בוורשה, ושימש במשך שנתיים את הרב שלמה דוד כהנא, שאך הסמיך אותו לרבנות בשנת תרח"צ. באותה תקופה אף התמחה כשוחט תחת הדרכת אביו.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה גויס אביו לצבא הפולני, בעוד שאר בני המשפחה נמלטו לביאליסטוק והתגוררו בבית קרובת משפחתם אך גם שם השהות היתה כרוכה בסכנה מתמדת מההפצצה הגרמנית בשל הקירבה לגבול עם בלארוס, והוא ניצול בנס במהלך המלחמה פעם אחר פעם, ובאחת ההזדמנויות אף שהה בתוך בניין שספג פגיעה ישרה ויצא ממנו בנס ללא פגע.
זמן קצר לאחר שהגיעו לביאלסטוק, נכבשה העיר על ידי הצבא הגרמני והוא נתפס בכח ונשלח למחנה ריכוז בטננברג (היום סטבארק) ולאחר מכן למחנה קניגסברג בקלינינגרד, והוא הצליח בניסים להינצל משני מחנות הריכוז וכאשר נשלח ברכבת עמוסה ביהודים למחנות ההשמדה, הצליח לקפוץ מהרכבת הנוסעת, ולהימלט מכדורי הירי של הצלפים הגרמנים, שוטט לבדו ביערות כשהוא ניזון מתפוחי אדמה קפואים ולן בבתים נטושים, ולבסוף נתפס על ידי הסובייטים והוגלה לסיביר, שם פגש במפתיע את אמו ואחיו.
כעבור שנתיים הסתיימה המלחמה והוא השתמש באשרה שניתנה לאזרחים הפולנים לעזוב את ברית המועצות, ולאחר מסע ארוך דרך ברית המועצות, פולין וצ'כוסלובקיה, הגיע בשנת תש"ה למחנה העקורים בשטיר, אוסטריה. בזמן שהותו במחנה המעבר, התעקש לפעול אצל הרב אליעזר סילבר לטובת בוגרי הישיבות החסידיות שיקבלו מלגה כספית מועד ההצלה מבלי שיופלו לרעה אל מול בוגרי הישיבות הליטאיות, ובעקבות התרשמותו של הרב סילבר, מינה אותו לנציג אגודת הרבנים ולרב מחנה שטייר. על אף גילו הצעיר והיותו בחור רווק, עמל כדי לספק את הצרכים היהודים של ישובי המחנה, אוכל כשר, עריכת בריתות וחתונות, ומתן צרכי יום טוב. הוא ייסד בית ספר יהודי ופתח ישיבה ופעל בקרב הניצולים לחיזוק היהדות.
בנוסף, סייע באותה תקופה בהברחת פליטים יהודים מעבר לגבולות אירופה לאוסטריה והכנתם למסע לארץ ישראל, ובמהלך פעילות זו פגש את מרת שרה דוואשע בת מרדכי ופרידא טייטלמן, פליטה מדובנו שבפולין, שהייתה מעורבת גם בסיוע לנמלטים יהודים, ובשנת תש"ז החליטו להינשא, כשהחתונה עצמה התקיימה באביב של שנת תש"ז בעיר הנופש האוסטרית באדגשטיין. רעייתו הייתה מחנכת מוכשרת, ולכן זמן קצר לאחר נישואיהם, היא הצטרפה לפעילותו של בעלה, פתחה גן ילדים ולימדה ילדים צעירים.
בזכות קרובת משפחתו דודתו מרת גיטל פיין שהתגוררה במילווקי שבויסקונסין קיבל אשרת הגירה לארצות הברית, ובשנת תש"ט הגיעה עם רעייתו לחופה ארצות הברית, ובהוראת אדמו"ר הריי"ץ, נסעו לפעול במילווקי שבוויסקונסין[2].
זמן קצר לאחר שקבע את מגוריו במילוואקי, מונה בשנת תש"י לרב 'אגודת אחים אנשי פולין', בית כנסת שנוסד בשנת תרס"ב, שתחת הנהגתו הפך לאבן שואבת עבור ניצולי שואה ותוך 4 שנים בלבד, בית הכנסת כבר לא יכל להכיל את המתפללים הרבים שביקשו להתפלל בו והוא החל להוביל את בנייתו של מרכז יהודי חדש וגדול עבור באי בית הכנסת, שיכלול גם מקווה טהרה.
פעל במסירות לאורך עשרות שנים עם קהילת ניצולי השואה, ואף עם ילדיהם וצאצאיהם, וכאשר הגיע לגיל גבורות, הכניס לצידו את השליח הרב דוד רפופורט שימש לצידו כרב הקהילה.
נפטר בגיל 77 בחודש שבט תשנ"ו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת פריידה רבקה, רעיית הרב נפתלי בנדיט הורביץ - ברוקליין, מסצ'וסטס.
- בתו מרת פייגא בלומה הינדא, רעיית ד"ר חיים נתן קראנסלער - ניו יורק.
- בנו, ר' אברהם שלום פלדמן (נשוי למרת שושנה בת ירחמיאל ורבקה כרמי) - ירושלים.
- בנו, חיים מרדכי פלדמן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- The Holocaust Survivors' Rabbi, מגזין COLive גליון 26 כסלו ה'תשפ"ה עמוד 20.
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
- ↑ כאשר נועץ באדמו"ר הריי"צ והוא הורה לו לקבוע את מגוריו בוויסקונסין, הביע את רצונו להישאר סמוך אל הרבי וטען שאינו יודע את השפה האנגלית, אך אדמו"ר הריי"צ אמר לו כי עצם הליכתו ברחוב עם המראה היהודי שלו, תעורר יהודים להיזכר במורשת שלהם ולהתחזק ביהדותם.
