ישראל בער מוועליז'
הרב ישראל דובער מוועליז' היה מלמד חסידי בעיירה וועליז', ובסוף ימיו מוכר ספרים, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד וגדל בעיירה ז'עמבין, בה היה חבר מובהק של רב העיירה ר' אברהם מז'עמבין. לאחר מכן נישא בזיווג שני עם אישה מוועליז', ועבר לגור שם. שימש כמלמד חסידי בעיירתו. היה מהמפורסמים שבעדת החסידים, בר דעת בנגלה ועסק בעבודת התפילה.
היה עוד מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, וזכה לנסוע אליו פעמיים. החל מראש השנה תרכ"ז החל לנסוע בקביעות לליובאוויטש מידי שנה, אל אדמו"ר המהר"ש.
בשנת תרל"ח כשנכס ליחידות כתב בפתק שלמרות שהוא מתייגע ומבין בלימוד תורה אבל זה בלי עונג, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו: "יגיעה אינה שוברת את טמטום המוח, העצה לך היא נגינה בתפילה". לאחר מכן שסיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב, הסביר לו הרבי הרש"ב כי השגה ללא התפעלות מראה כי ההשגה אינה אמיתית, והוסיף כי העצה שנתן אדמו"ר המהר"ש - נגינה בתפילה - זה הסיוע הפרטי של הרבי לחסיד בעניין[1].
בשנותיו האחרונות עסק במסחר ספרים, והיה עובר מבית לבית ומוכר את מרכולתו.
הוא כתב ביאור לספר התניא בכתב יד, לאחר פטירתו מכרה בתו את הכתב יד לחסידים ומאז הוא נאבד[דרוש מקור].
משפחתו[עריכה]
- חתנו, ר' יוסף דייטש בנו של ר' יקותיאל מדוקשיץ.
לקריאה נוספת[עריכה]
- זכרונות הרה"ח ר' מענדל דייטש ע"ה מתוך תשורה לשמחת הבר מצווה של הת' מרדכי אלישביץ, עמ' 12 - 15, תשרי תשפ"ג.
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי דיבורים, חלק ג', עמ' 904 (בלה"ק עמ' 736).
