יצחק גרשון בורוויק
ר' יצחק גרשון בורוויק נולד בשנת תרמ"ג בעיירה קורמא שבאוקראינה, מחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
נולד בבית שבו שררה עניות, עד כדי כך שהיו ימים שלא היה מה לאכול. עם זאת, הבית היה בית שומר תורה ומצוות קלה כבחמורה ומתוך שמחה וחיות.
הבית עצמו לא היה קשור לחסידות חב"ד, אבל לאחר הבר-מצווה של ר' יצחק גרשון, אמרה אמו כי היא מאד רוצה שבנה ילמד בישיבה. היא שלחה אותו אפוא לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, הישיבה שנוסדה זמן קצר קודם לכן על ידי הוד אדמו"ר הרש"ב. לישיבה הגיע בשנת תרנ"ח.
בתומכי תמימים ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יצחק גרשון נסע לליובאוויטש והצטיין בלימוד הנגלה והחסידות. הוא היה מאותם אלו שחזרו על מאמרי דא"ח שאמר אדמו"ר הרש"ב, ואף היה מעלה אותם על הכתב. בנו ר' זלמן סיפר שאביו היה עומד בסמיכות לרבי הרש"ב כדי שיוכל לקלוט ולשמוע כל מילה מדבריו. סדר זה נמשך עד לנשואיו בשנת תרס"ז עם בתו של הרב בנימין צ'רנין מהעיר אמצוג.
לאחר חתונתו היה סמוך תקופה ארוכה על שולחן חותנו, וכל פרנסתו הייתה עליו. באותה תקופה המשיך ר' יצחק גרשון לשבת ולהגות במאמרי דא"ח, ובתורת הנגלה.
בתקופת אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב, בשנת תר"פ, נסע ר' גרשון יצחק אל אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד כדי לשאול את עצתו במה להתעסק לפרנסתו. באותה תקופה החלו לשלוט ברוסיה הקומוניסטים, דבר שלווה בהצקות לשומרי התורה והמצוות, ואנשים רבים נשלחו למאסר והוצאו להורג על קיום תורה ומצוות והפצתם.
הרבי הריי"צ שלח את ר' יצחק גרשון לעיירה קטנה בשם פרולקי, שם היו זקוקים לשוחט. שם התגורר עד שנת תרצ"ב. כאשר כל אותה התקופה למד מתוך הכתבים שרשם בשעתו אצל הרבי הרש"ב.[1].
תלמידים רבים היו מגיעים לביתו ומעתיקים מתוך הכתבים ורושמים "הנחות", בתוכם גם הגביר ר' שמריהו גוראריה היה מגיע לביתם בקשר לכתבים, בפקודתו של הרבי הריי"צ.
במשך הזמן קיבל כתב רבנות ותעודת שחיטה.
בשנת תר"צ, בתקופה שהרבי היה גר בריגא, נסע ר' יצחק גרשון לסבודלבסקי שליד סיביר, איזור קר מאד, בגלל קשיי הפרנסה שהיו לו באוקראינה, שם כיהן כרב ושוחט. בכל שבת היה חוזר שם מאמרי חסידות מלבד העובדה ששימש כ"בעל קורא".
הערות שוליים
- ↑ בנו ר' זלמן זוכר שפעם היה אביו אצל הרבי הריי"צ בלנינגרד. כאשר ראהו הרבי קרא לו: "ר' גרשון תתקרב אלי". כשהתקרב, שאלו הרבי הריי"צ: "חסידות אתה לומד?" אבא הנהן בראשו בחיוב. "יש לך '"כתבים'"? המשיך הרבי לשאול את אבי, ואבא השיב בחיוב. הרבי ביקש מאבא לשלוח אליו כתבי דא"ח.