יוסף (ג'רי) שוסטק
מר יוסף (ג'רי) שוסטאק (באנגלית: Jerome Joseph "Jerry" Shestack; כ"ה שבט תרפ"ג, 11 בפברואר 1923 - י"ח אב תשע"א, 18 באוגוסט 2011) היה ידיד חב"ד, עורך דין ופעיל זכויות אדם בפילדלפיה, מפעילי המפלגה הפוליטית הדמוקרטית, שכיהן בתפקיד נשיא איגוד עורכי הדין האמריקאי (ABA - American Bar Association) בשנים תשנ"ז-תשנ"ח, ושגריר ארצות הברית באו"ם בוועדה לזכויות אדם כמינוי של הנשיא ג'ימי קרטר.
היה רשום באופן קבוע ברשימת 100 עורכי הדין המשפיעים ביותר בארה"ב,
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באטלנטיק סיטי, שבניו ג'רזי להוריו יצחק (איזידור) ולאה (אולגה) שוסטאק.
משפחתו היתה דלת אמצעים, וסבו ששימש בתפקיד רבנות, השפיע עליו רבות.
בגיל 10 עברה המשפחה להתגורר בווינפילד שבפילדלפיה, ועם סיום לימודיו בבית הספר התיכון החל ללמוד באוניברסיטת פנסליבניה ובשנת תש"ג קיבל תואר ראשון בהיסטוריה וכלכלה.
בין השנים תש"ג-תש"ו שירת בצבא ארה"ב במהלך מלחמת העולם השניה ושימש כקצין בסיפון נושאת המטוסים USS Ticonderoga, נפצע במהלך מתקפת הקמיקזה היפנית על הספינה, וניצול בזכות הקפדתו על שמירת כשרות מפגיעה קשה יותר כיון שנעדר מהסיפון באותה שעה שהוגשה ארוחה לא כשרה, ושהה במקום מוצנע יותר.
לאחר סיום המלחמה החל בלימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד וכבר אז החל בפעילותו הציבורית ודחף לפתיחת שורות האוניברסיטה ללימודי משפטים גם עבור נשים.
עם סיום לימודיו, החל לעבוד בבית המשפט לערעורים של ארה"ב ובמקביל עסק בהוראת משפטים.
בשנת תשי"א התחתן עם מרסיארוז שלייפר[1].
בהמשך לימד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה, עמית כבוד בבית הספר למשפטים בקולומביה, והחזיק בשלושה תארים של דוקטור כבוד למשפטים.
עיקר פעילותו כעורך דין החל משנת תשט"ו ועד שנת תשנ"א היתה במשרד עורכי הדין 'שנדר הריסון סגל ולואיס'.
לצד פעילותו כעורך דין, נטל חלק פעיל בפוליטיקה האמריקאית במפלגה הדמוקרטית, ובין השאר כתב נאומים עבור סגן הנשיא הוברט האמפרי, סרג'נט שרבר והסנאטור אד מאסקי.
הוא היה מייסד שותף ויו"ר ועדת עורכי הדין לזכויות אדם בינלאומיות, יו"ר הוועדה המתמדת של לשכת עורכי הדין הבינלאומית לזכויות אדם, יועץ של האגודה האמריקאית למשפט בינלאומי, נציב ועדת המשפטנים הבינלאומית, וחבר מייסד והמנכ"ל הראשון של ועדת עורכי הדין לזכויות האזרח על פי חוק שכינס הנשיא ג'ון פ. קנדי בשנת תשכ"ג, וכיהן במועצת המנהלים של קרן ההגנה והחינוך המשפטית המקסיקנית האמריקאית. בשנת תשל"ט מונה כשגריר בוועדת האו"ם לזכויות אדם.
היה פעיל משמעותי בלשכת עורכי הדין האמריקאית, ייסד את המדור לזכויות ואחריות הפרט של ה-ABA, בשנת תשל"ג התמנה ליושב ראש הוועדה לנפגעי נפש, ושימש כיו"ר המרכז לזכויות אדם של ABA, ובין השנים תשנ"ז-תשנ"ח שימש כנשיא ה-ABA,
כתב רבות בנושאי זכויות אדם ונושאים אחרים.
מלבד פעילות בנושאי משפט ופוליטיקה, שימש כיו"ר המרכז לשירה אמריקאית, נשיא האגודה היהודית לפרסום באמריקה, חבר מועצת המנהלים של אוניברסיטת תל אביב, חבר מועצת המנהלים של האוניברסיטה העברית, חבר הקונגרס היהודי האמריקאי , חבר הוועד היהודי האמריקאי, ונשיא קהילת בית הכנסת 'הר ציון', שהיתה באותן שנים הקהילה הגדולה ביותר בפילדלפיה. היה חבר במועצת מוזיאון זיכרון השואה של ארצות הברית.
בשנת תשס"ו קיבל את מדליית איגוד עורכי הדין האמריקאי , עיטור הכבוד הגבוה ביותר של ארגון זה. בהודעה נאמר, "במקום שבו אנשים סבלו, ג'רי עזר להם. מאמציו הבלתי נלאים שירתו לא רק את תורת המשפט האמריקאית, אלא באמת שירתו את העולם". בשנת תשס"ח הוענק לו פרס גרובר לצדק , ובתשס"ט פרס לויד נ. קאטלר על מפעל חיים של ועדת עורכי הדין לזכויות האזרח. בהצהרה של שרת החוץ של ארה"ב, הילרי קלינטון, אמרה שהיה "עובד ציבור מחויב ומגן עיקש של זכויות אדם", והוסיפה, "כנשיא לשכת עורכי הדין האמריקאית, ובשנים שלאחר מכן, הוא קבע את הסטנדרט לאופן האזרח מנהיגי חברה יכולים לקדם זכויות אדם".
נפטר בי"ח אב תשע"א מאי ספיקת כליות בביתו בסנטר סיטי.
עם חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך השנים, יצר הרב אברהם שם טוב שליח הרבי בפילדלפיה קשר אישי עם מר שוסטאק, וגייס אותו לסייע בפעילות משפטית ופילנתרופית לטובת מוסדות ליובאוויטש במדינה.
כך לדוגמא, כאשר עיתון מסויים פירסם כתבה מכפישה בנוגע לפעילות ליובאוויטש בפילדלפיה, עירב הרב שם טוב את מר שוסטאק, והוא הצליח להביא לידי כך שאותו עיתון יפרסם כעבור שבוע התנצלות ובקשת מחילה.
כבר בשנת תשל"ט שיגר לו הרבי מכתב תודה מיוחד על מעורבותו במשא ומתן מול השלטונות הפולניים[2].
כאשר פרצה פרשת הספרים, ביקש הרבי מהמזכיר הרב חיים יהודה קרינסקי שיפנה לרב שם טוב לבקש ממנו לגייס את שוסטאק להצטרף לצוות עורכי הדין מטעם תנועת חב"ד, והוא אכן פעל בהצלחה לצד מר נתן לואין והצליחו להביא לנצחון מוחלט ולהשבת הספרים לרשות ספריית ליובאוויטש[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשל"א היתה רעייתו האישה הראשונה ששימשה כמגישת מהדורת חדשות ברשת טלוויזיה מוכרת ומרכזית, והיתה בכך פורצת דרך עבור נשים רבות אחרות בתפקידים אלו.
- ↑ תרגום המכתב מאנגלית על ידי מערכת 'לחלוחית גאולתית'.
- ↑ כך התקבלה ההחלטה: הולכים למשפט • זיכרונות הרב קרינסקי