בצלאל ואהליאב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב היו האומנים שהכינו את המשכן וכליו ובגדי הכהונה על פי ציווי ה' ושניהם עמדו בראש כל האומנים והאומניות שהתנדבו לעשות את מלאכת המשכן.

רקע[עריכה]

בפרשת כי תשא מסופר על הציווי של ה' למשה רבינו לקחת את בצלאל ואהליאב לעשות את מלאכת המשכן:

רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ

שמות, לא.

בפרשת ויקהל מסופר כיצד משה מורה לבני ישראל את מלאכת המשכן שעשייתו תהיה על ידי בצלאל ואהליאב:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. וְלַחְשֹׁב מַחַשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת. וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן. מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת

שמות לה, ל-לה.

בהמשך מסופר בתורה כיצד הביאו בני ישראל את נדבותיהם אל בצלאל ואהליאב וכיצד עשו בפועל את המשכן וכליו.

בחירת ה' בבצלאל ובאהליאב יחד לעשות את מלאכת הקודש ולעמוד בראש האומנים והאומניות מכל ישראל שעשו את המלאכה, הייתה בכוונת מכוון. בצלאל היה מיוחס, נכד של חור שבין מעלותיו מסר נפשו בחטא העגל, חור היה בנה של מרים ובצלאל היה משבט יהודה המובחר שבשבטים. במלאכת המשכן הושווה בצלאל לאהליאב שהיה משבט דן הירוד שבטים, מבני השפחות, לומר ולהדגיש שבעבודת המשכן אין חילוק בין יהודים, "לא ניכר שוע בפני דל"[1].

בצלאל[עריכה]

ייחוסו[עריכה]

התורה מייחסת פעמיים את "בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה". זכה חור שבצלאל נכדו היה האומן הראשי ולעמוד בראש עבודת הכנת המשכן משום משום שמסר את נפשו בהוכיחו את בני ישראל בעת חטא העגל.

חור היה בנה של מרים ואף היא זכתה שמצאצאיה יעמוד בצלאל משום מסירות נפשה להציל את בני ובנות ישראל בעת גזירת פרעה במצרים.

לפי דברי הגמרא[2] בצלאל בעת הכנת המשכן היה נער צעיר בן שלוש-עשרה שנים בלבד, ולמרות זאת נבחר לעבודתו. הגמרא[3] מתארת שהקב"ה שאל את משה האם הגון עליו בצלאל, ענה לו: רבונו של עולם אם לפניך הגון לפני לא כל שכן. אמר לו ה' אף על פי כן לך אמור להם לישראל. הלך משה וישראל את העם האם הגון עליהם בצלאל, ענו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון לפנינו לא כל שכן.

מעלתו[עריכה]

בציווי ה' למשה לבחור את בצלאל להכנת המשכן מתואר בצלאל ב"וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת". כפי שהמפרשים מסבירים, בחכמה הכוונה למה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד, בתבונה - מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד, ובדעת - רוח הקדש[4]. חז"ל עוד מוכיחים מהכתובים ומפליאים במעלת בצלאל שידע לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ[3] כמו כן ידע את סודו של המשכן ולמה כל פרט בו רומז[5].

בצלאל היה רב אומן שידע את מלאכת הצורפות בזהב כסף ונחושת, ידע להתעסק עם אבנים טובות מהם הוכן החושן, ידיעתו הייתה גם בעבודת נגרות בעץ ובמלאכת המחשבת של אריגה ותפירה. העובדה שימצא אדם שיצא ממצרים, בה התעסקו בני ישראל בחומר ובלבנים בעבודת פרך, שיודע להתעסק בכל מלאכות האומנות העדינות הפליאה את כולם[5].

לפי דברי חז"ל[3] בצלאל נקרא על שם חכמתו. ומובא על כך הסיפור שבשעה שציווה הקב"ה למשה לומר לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן, אמר לו בצלאל למשה מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן, כלים שאני עושה להיכן אכניסם, שמא כך אמר לך הקב"ה עשה משכן ארון וכלים, אמר לו שמא בצל א-ל היית וידעת.

סיפור נוסף מציינים במדרש[6] בנוגע לשמו של בצלאל, שבעת עשיית המנורה התקשה משה רבינו בהכנתה עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש והראה לו עשייתה ואף על פי כן נתקשה משה. אמר לו הקב"ה שילך אצל בצלאל והוא יעשה אותה. ואכן אמר משה לבצלאל ומיד עשאה. משה תמה באמרו כמה פעמים הראה לי הקדוש ברוך הוא ונתקשיתי לעשותה; ואתה שלא ראית עשית מדעתך? בצלאל, בצל א-ל היית עומד כשהראה לי הקב"ה עשייתה.

אהליאב[עריכה]

לעומת בצלאל, אהליאב לא היה מיוחד ביחוסו שהיה בן לשבט דן. דן היה אחד מבני השפחות שנחשבו למשפחות פחותות יותר.

גם אהליאב התברך לפחות בחלק מהתכונות והכישרונות שמציינת התורה אצל בצלאל, והוא נזכר בתורה באופן מיוחד יחד עם בצלאל בשונה משאר האומנים שעסקו המלאכה ששמם לא מוזכר בתורה.

הגמרא[7] מציינת שמלאכת האומנות נשתמרה אצל שבט דן, עד לזמנו של שלמה המלך שלקח מבני שבט דן למלאכת בניית בית המקדש הראשון.

השוואת בצלאל ואהליאב[עריכה]

עם כל ייחוסו ומעלתו של בצלאל, השווה אליו ה' במלאכת המשכן את אהליאב שהיה משבט דן מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, לקיים מה שנאמר[8] "וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל".

הרבי ביאר[9] בעניין זה, שעיקר ההשוואה בתורה בין בצלאל לאהליאב היא בפרשת ויקהל בציווי משה לבני ישראל על מלאכת המשכן. כי בנדבת המשכן היו חילוקים בין הנדבות של בני ישראל בין עניים ועשירים (בשונה ממחצית השקל), והיה צורך להדגיש לבני ישראל שאין חילוק בין יהודים, על דרך "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את ליבו" ולכולם יש חלק שווה במשכן וכולם שווים בפני הקב"ה.

ובפנימיות העניינים: בנדבת המשכן היו שני אופנים: (א) מחצית השקל שבה הושוו כל בני ישראל, (ב) נדבת המשכן שבו נתן כל אחד כפי נדבת ליבו. ושני אופנים אלו הם כנגד (א) קיום המצות במעשה שבו שווים כולם, (ב) וכוונת המצות שבה ישנם חילוקים בין בני ישראל. אך התכלית הוא שגם בנדבת הלב יורגש שלמרות החילוקים כולם שווים לפני הקב"ה.

מבואר בתורת החסידות[10] שבמעשה הצדיקים מתחברים הבחינות חסד וגבורה במעשה אחד, והוא עניין המשכת גילוי האור הסובב כל עלמין באור הממלא כל עלמין והכלי לגילוי זה זהו עניין מקדש ה'. ולכן המשכן נעשה על ידי בצלאל ואהליאב, שבצלאל הוא בצל א-ל המורה על בחינת חסד "חסד אל כל היום[11]", ואהליאב למטה דן מבחינת גבורה והיינו לצרף מדת הגבורה אל החסד והרחמים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. רש"י ויקהל שמות ל, לה.
  2. סנהדרין סט, ב.
  3. 3.0 3.1 3.2 ברכות נה, א.
  4. פרש"י שמות לא, ג.
  5. 5.0 5.1 רמב"ן שמות לב, ב.
  6. במדבר רבה, טו.
  7. ערכין טז, ב.
  8. איוב לד, יט.
  9. לקוטי שיחות חלק לא ויקהל ג.
  10. לקוטי תורה פרשת נשא כא, ג.
  11. תהלים נב, ג.