לדלג לתוכן

בישול

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

בישול הוא שם כללי לפעולות עיבוד מזון על ידי חום ממקור חיצוני. במרבית המאכלים, הבישול גורם לריכוך של המזון, וכך הוא קל יותר ללעיסה, בליעה ועיכול. הבישול משנה את טעמו, מרקמו, מראהו וערכיו התזונתיים של המזון.

בחסידות מוסבר שהבישול מסייע בחיבור בין החומר והרוח, כך שתהיה אפשרות למיזוג של האוכל הגשמי עם הנפש המחיה את האדם. בדומה לכך ישנו 'בישול רוחני', הנדרש בקיום המצוות כדי לחבר חפצים גשמיים עם הרוחניות.

בגשמיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך האכילה הגשמית, כאשר אדם רוצה לאכול מאכל כלשהו, כמו בשר, הוא לא יכול לאוכלו כאשר הוא חי. על המאכל לעבור תהליך של בישול, שכולל את השימוש באש ומים. המטרה בתהליך זה היא להפוך את המאכל כך שיוכל להתחבר ולהיות חלק מהנפש.

בשר חי לא יכול להתהפך לדם הנפש, משום שהוא נמצא במצב גשמי עצמאי ואינו יכול להתפך לדם ולהתמזג עם הנפש. הבישול, בהיותו תהליך של שינוי, משנה את מבנה המאכל. כאשר מאכל עובר בישול, הוא מתרכך והופך לנגיש לגוף ולנפש, בצורה שתאפשר לו להתהפך לדם ולהפוך לחלק מהתפקוד הרוחני והגשמי של האדם.

הבישול נעשה באמצעות שני מרכיבים עיקריים: אש ומים. השילוב של שני האלמנטים הללו הוא חיוני כדי להפוך את המאכל לגורם מאזן ונפשי, שיהיה מוכן להיכנס לגוף ולהתמזג עם הנפש.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תהליך הבישול הגשמי מבטא את הצורך לשלב בין החומר והרוח, כך שתהיה אפשרות למיזוג עם הנפש האלוקית. דמיון זה ניתן למצוא גם בקיום מצוות.

המצוות שרשן נעלית מאוד, הן מבחינת קודש העליון, שאר לכון אומרים קודם כל מצווה "אשר קדשנו במצוותיו", אך נשפלו וירדו למטה, שנעשים בגשמיות דוקא, כמו תפילין וציצית גשמיים, אך חייבות לעבור תהליך של "בישול רוחני" כדי להתאחד עם הנפש האלוקית.

המצוות, למרות שעשויות מחומר גשמי כמו ציצית מצמר גשמי ותפילין מקלף גשמי, אינן נותרות על פני השטח הגשמי שלהן. כדי שיתממש קשר רוחני עם הנפש האלוקית, יש לבצע אותן בכוונה רוחנית ובמודעות פנימית. יש להעלות את החומר הגשמי לאור הרוחניות, ולהפוך את המעשה הגשמי באופן שמתחבר עם הנפש האלוקית.

הבישול הרוחני מתבצע גם כן דרך שילוב של אש ומים. האש רוחני מייצגת את העלאת מ"ן בגבורות ההתלהבות והתשוקה של הלב לה'. שההעלאת מ"ן ישנו בכל המצוות באופן שווה.

מים רוחני הוא הכוונה פרטית שבכל מצוה, כמאמר חז"ל מצוות צריכות כוונה. שהכוונות הפרטיות שבכל מצווה היא שונה, יש כוונה פרטית למצווה זו, וזה לא דומה לכוונת מצווה אחרת, כוונת מצוות תפילין לכוונת מצוות ציצית.

וכמו שבישול הבשר הגשמי, אי אפשר שיתרכך היטב אם אין גם אש וגם מים. כמו כן למעלה אי אפשר שהמצוות יתאחדו ויעלו לרוחניים בלי שההתאחדות והתאחדו יוכלו להתאחד עם ענף השלוחית בלי שתיהן. צריך שגם יעל זה על את העלאת מ"ן בגבורות רשפי אש לבחינת קודש שזה שווה בכול המצוות. וגם צריך את הכוונה הפרטית של כל מצווה שזה לא דומה אצל אחד מהשניה[1].

מקורות לעיון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים