אור חוזר
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
אור חוזר הינו אור אלקי - המוחזר מלמטה למעלה - מהמדריגות התחתונות אל העולמות העליונים, והוא אור אלקי שלמעלה מסדר ההשתלשלות הנמשך למטה - במדרגות התחתונות שבנבראים, ושוכן שם ביתר שאת מבעולמות העליונים. ומהמדרגות התחתונות חוזר ומאיר גם לעולמות העליונים. וכמאמרם ז"ל: נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן. אור חוזר הוא בחינת דינים.
עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטעם להמשכת האור העליון במדרגות התחתונות דוקא, הוא משום שהם עיקר תכלית הכוונה, שנתאוה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים. משכך השתלשלות העולמות העליונים הם בשביל העולם התחתון, וכדי שהוא יתהפך מחושך לאור, ויגלה את מלכות ה', מכיוון שאין מלך בלא עם, הם המדרגות התחתונות - הנקראים עם. עם - מלשון עוממות וחושך. שהם מציאות של נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך, ורק עליהם אפשרית התנשאות מלכותית, בשונה מקרובים, כמו בנים או אפילו שרים לבדם, ואפילו יהיו רבים ככל שיהיו, לא שייך שם "מלוכה" עליהם כי ברוב העם - דוקא - הדרת המלך. וזוהי תכלית ההשתלשלות והבריאה - להיות מלך שמו נקרא עליהם. ולכן גילוי רצונו יתברך - אור אין סוף, מתגלה דוקא בתחתונים, ומשם מוחזר ומאיר גם לעולמות העליונים - שרצון ה' בקיום העולמות העליונים נובע מרצונו יתברך בתחתונים. והיינו שהעליונים קיימים בשביל התחתונים ובזכותם.
משל לכך קיים מהמראה הגשמית (ראי) שמראה לאדם את מה שמאחוריו. היינו על ידי שהזכוכית מצופה בציפוי כסף שמכסה ומסתיר על הזכוכית ומונע את העברת קרני האור מבעד לזכוכית - מחמת מניעה זו נעשה אור חוזר בעוצמה רבה, ואף רואה את מה שלאחריו. אך כל זה דוקא כאשר הציפוי המכסה הוא "דק וקלוש" (עדין וזך) כמו הכסף, אך לא עב וחשוך, שאז לא יראה בה כלום.
והנמשל הוא ברוחניות, שם הוי' הוא בבחינת המשכת האור מלמעלה למטה. ואילו בחינת מלכותו יתברך שהוא הנקרא בשם אלוקים, הוא בחינת צמצום והסתר, שבה מסתתרת ומתעלמת ההארה, שלא תתפשט ותתגלה עוד. ומחמת צמצום והעלם זה חוזר ועולה האור למעלה מעלה יותר מכפי ערך כח מקור ההארה המתפשטת דשם הוי'. ואם ספירת המלכות יורדת ומתלבשת בקליפת נוגה כדי לברר בירורים, והופכת החושך לאור, אזי האור חוזר בעוצמה רבה יותר, ואיסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין.
אך כל זה הוא רק אם הכיסוי - ההעלם והסתר - הוא ספירת המלכות שהוא כיסוי "דק וקלוש" ואינו עב גס וחשוך, ואפילו קליפת נוגה הרי היא בבחינת היתר - שאינה קשורה ואסורה בידי החיצונים, ויכולה לצאת ולעלות משם. לכן יכולה להחזיר אור בבחינת אין-סוף שלמעלה מההשתלשלות. מה שאין כן הקליפות הטמאות לגמרי שהאור "נבלע" - כביכול בתוכם בגלל היותם חשוכים לגמרי ואינם מחזרים אור.[1]
בעל תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אודות מדריגתו של בעל תשובה בבחינת אור חוזר כותב אדמו"ר האמצעי[2]:
האהבה של ה"בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק, ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא "מאדך" בלי גבול, שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.
אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת "אור חוזר" אל העצמות, שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מהצמצום של כלי כחות הנפש השכל והלב, ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת מקיף על השכל, וכן הרצון ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.
מדריגה זו, היא על ידי בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מהאור והתענוג של קרבת השם, הנקרא "אור פני מלך חיים". כי על ידי חטאיו הרבים נתרחק העובר את העבירות בריחוק גדול מאוד, וריחוק זה גורם בנפשו מרירות גדולה מאוד על גודל הריחוק, עד שתשובתו להשם באה מעומק הלב, כמו המעשה הידוע ברבי אלעזר בן דורדיא שיצאה נשמתו בבכייה כו', דהיינו שמידת התגבורת התשוקה להדבק בה' התגברה בו בכל נקודת הלב, באופן שאין כלי המוח והלב יכולים להשיג כלל[3]
תשוקה זו, נקראת בחינת אור חוזר, והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפילה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.
בזהר נאמר כי המשיח בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
הערות שוליים
- ↑ מקורות לעיון:*אגרת הקודש כ. לא., תורה אור ה. א', לג. א', וראה דרך מצוותיך מצות ציצית פ"א בסופו.
- ↑ שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפילה לתורה. סד"פ קכט, ג.
- ↑ והיינו מה שכתוב בזוהר דבעלי תשובה מושכים את הקב"ה בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.