הרבי ציין כי באמירת התהילים מתוך ספר זה סגולה מיוחדת לעורר ולהמשיך את זכותו שיתקבלות התפילות לרצון.
מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהילים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהילים דווקא מתוך הוצאות אלו{{הערה|ובנוסף גם בתהילים [[יהל אור]] בהם השתמש הרבי עד [[משפט הספרים]] ב[[תשמ"ו]].}}.
== מזמור כ"ג ==
בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר [[קדיש]] במקום הראוי.
====אמירת פרק שירה שחיברו דוד לאחר שחיבר תהלים====
'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר הנקרא גם '''[[ברייתא]] דפרק שירה''' המסוגנן ב[[חז"ל|לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[תורה|פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מ[[ספר תהלים]]{{הערה|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}} בהקדמה לפירוש פרק שירה מהמבי"ט כתב; שחיברו דוד המלך ובנוצשלמה המלך.
==מעלת אמירת פרק שירה==
הרב משה דיטראני המבי"ט הקדוש ראב"ד ודיין ב[[צפת]] בזמן [[האר"י הקדוש]] ומרן רבי [[יוסף קארו]] כותב שלאמירת פרק שירה יש מעלה יותר מאמירת [[ספר תהלים]] וזו לשונו בפירושו לפרק שירה הודפס בסוף ספרו בית אלוקים: '''אמירת פרק שירה - יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה'''. עד כאן לשונו.
רבי [[נחמן מברסלב]] כותב: דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי מקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת '''פרק שירה''' ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה ([[ליקוטי מוהר"ן]] חלק ב' דף ס"ג).
==פרק שירה בחב"ד==
בארצות אירופה הודפס פרק שירה בסידור לנשים שנקרא [[סידור קרבן מנחה]]. בסידור [[תהלת ה']] הודפס בתוך הסידור סדר אמירת פרק שירה, כמו כן הרב [[יצחק גינזבורג]] מזקני [[חסידות חב"ד]] ערך ביאורים וקלטות ניגונים לפרק שירה.
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.google.com/amp/s/www.geula.fm/music-news/26179/amp/ שירת הצבי, הרב יצחק גינזבורג]
==הערות שוליים==
==לקריאה נוספת==