שינויים

[[קובץ:תהילים תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהיליםתהלים במהדורת '[[תהלים אוהל יוסף יצחק|אוהל יוסף יצחק]]']]'''תהיליםתהלים''', הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי [[דוד המלך]] יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח.

==חלוקת התהילים לימי החודש==חלוקת התהילים לימי החודש כפי שנפוצה כיום, היא חלוקה חדשה יחסית שלא הופיעה בדפוסים הישנים של ספרי התהילים. לאור [[תקנת אמירת תהלים ברבים]] של אדמו"ר הריי"צ, כפי שנחלק לימי החודש, כאשר הדפיסו את ה[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] צירפו חלוקה לימי החודש. הרבי התייחס מספר פעמים לחלוקה וציין שלא ידוע מי עשה חלוקה זו. באחת ההזדמנויות בהן הרבי הזכיר זאת, נוכח בהתוועדות הרב [[יקותיאל פרקש]], ולאחר ששמע את דברי הרבי, ניגש ל[[ספריה]] והשיג תצלום מהספר 'צידה לדרך' של רבי מנחם בן זרח, מתקופת הראשונים, בו מופיעה חלוקה דומה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11612&pgnum=472 החלוקה בספר 'צדה לדרך'].}}, והכניס זאת לרבי תוך ציון העובדה שהחלוקה שונה בכמה פרטים. הרבי השיב שאכן החלוקה שונה מעט ועדיין אין ידוע המקור של החלוקה 'שלנו', אך מאותה התוועדות ואילך כבר לא ציין הרבי שמקור החלוקה לא ידוע. == תקנות אמירת תהילים תהלים ==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלההתפילה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל.. ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות.. עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.|מקור=[[תבנית:היום יום/א' שבט| היום יום א' שבט]]}}

בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - [[תהלים כ'|פרק כ']], נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת תהילים תהלים היומי (החלוקה החודשית), אך לא בתור סדר התפילה, אלא כסדר תחנונים{{הערה|תקנה זו היא 'מיום א' [[ב' ניסן]] [[תש"ד]] - נדפס בתחילת [[תהילים אהל תהלים אוהל יוסף יצחק]].}}.

על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהילים התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהילים התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהילים התהלים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה. ===אמירת המזמור של האדמו"ר==={{ערך מורחב|ערך=[[אמירת פרק הרבי]]}}בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר|מאמרי]] אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהלים]] של שנות האדמו"ר}}{{הערה|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274& ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}. כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את"ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש"ע]] עמוד 234).}}. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124607 טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי], והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.}}. מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.

===נתינת צדקה===[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר{{הערה|'קובץ מכתבים' הנדפס בסוף [[תהלים אוהל יוסף יצחק]] עמוד 209.}} שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בכל פעם שאמר תהלים, ואפילו מעט פסוקים, לתת כמה מטבעות בקופות הצדקה שהיו בתיבת שלחנו. ונהג להפריש מטבעות של נחשת, של כסף ושל זהב. על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת תהלים... לצרף לכך את ענין הנתינה לצדקה"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 298.}}. ===הוספת פרקי תהילים בזמנים מיוחדים===הרבי הורה שבזמנים ומצבים מיוחדים יש להוסיף אמירת עשרה פרקי תהילים, מפרק פא עד פרק צ, ולשלב זאת עם נתינת [[צדקה]]{{הערה|1=הרב [[משה גלבשטיין]],'''[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/646487/ הרבי התבטא בנבואה - כיצד נינצל מהחרון אף?]''' {{וידפו}}}}.וכן סיפר הרבי שבשעת השואה הרבי הריי"ץ הורה לומר פרקים כ' כ"ב וס"ט {{ הערה |9 א'= שיחת ויגש תשל"ו ס"א }} וכן בית דין רבני חב"ד הורה בעת מבצע צבאי בעזה לומר פרקים אלו בתוספת מזמור ק"נ וכן להשתדל לומר כל יום התהילים כפי שחולק לימי השבוע {{ הערה |9 ב'= מכתבם משנת תשס"ט באתר הבית דין }} ===בשבת מברכים===

1. לקרוא את כל ספר התהילים התהלים בהשכמה ([[לוח היום יום]] כ"ו [[כסלו]]), 1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני [[תפילת שחרית]] (ולימוד [[חסידות]]). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור וב[[בית הכנסת]]. 3) אחר התהילים התהלים יאמרו [[קדיש ]] יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו [[קדיש ]] אחר כל ספר מהתהיליםמהתהלים. 4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהיליםהתהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהיליםהתהלים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהיליםהתהלים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהילים תהלים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים התהלים ביום ראשון.

מיום שני ד[[ראש חודש]] [[אלול]] עד [[יום הכיפורים]], אומרים בכל יום ויום במשך היום שלושה קאפיטלאך תהילים תהלים על הסדר: ביום א' [[אלול]] - קאפיטל א, ב, ג. ב' [[אלול]] - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה קאפיטלאך: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם השינה ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ<ref>{{הערה|[[ספר המנהגים]].</ref>}}.

ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך בכל יום<ref>{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.</ref>}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[ראש השנה#אמירת תהילים בראש |ראש השנה]]}}בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת תהיליםתהלים, שהיא עבודה בפשטות ועל ידי קבלת עול מלכות שמים.

אדמו"ר הריי"צ הסביר כי עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה הוא בקבלת עול מלכות שמים, ולכן עבודת היום — גם בגדולים ובעלי צורה — בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן, ולמעט בשינה ב[[שינה]] בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו<ref>{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, י, עמ׳ עמ' תכה</ref>}}.מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שזהו דוקא הוא יסוד ושורש העבודה, וע"י ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות<ref>ס׳ {{הערה|ס' המאמרים תרצ"ז, עמי 310</ref>}}.

==חברת התהילים התהלים העולמית==

== מנהגי אצל רבותינו נשיאנו נשיאינו == הרבי סיפר, שאצל [[הצמח צדק]], אמירת תהלים שלו הייתה נפלאה מאוד.

הרבי סיפר, שאצל מסופר כי פעם אחת ישב [[אדמו"ר הצמח צדק]]סגור בחדרו ואמר תהלים ב[[דביקות]] ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון [[חסידים]] את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר [[ניגון הודיעני ה' קצי]]". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם נדחקים, אמירת תהילים שלו היה נפלא מאודלא ראיתם יהודי אומר תהלים?)".

מסופר כי פעם אחת ישב החוקר החב"די הרב [[אדמו"ר הצמח צדקלב לייבמן]] סגור בחדרו ואמר תהילים בדביקות ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון [[חסידים]] טוען שהרבי ניגן את החלון של חדר האדמופסוקי התהלים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מה[[ניגון הודיעני ה' קציטעמים|טעמים]]". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט של ספר תהלים"? ({{הערה|1= מה אתם נידחקים, לא ראיתם יהודי אומר תהלים?)"[http://nichoach.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_19.html]}}.

החוקר החב==תהלים אוהל יוסף יצחק=={{ערך מורחב|ערך=[[תהלים אוהל יוסף יצחק]]}}לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"די הרב צ]] יצא לאור על ידי הנהלת [[לב לייבמןקה"ת]]ספר תהילים על שמו, טוען שהרבי ניגן שביטא את פסוקי הקשר המיוחד שלו עם ספר התהילים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מה, לאחר שתיקן את תקנת אמירת תהילים, הדפיס את ה[[טעמיםקובץ מכתבים לתהילים]] של , ועורר ועודד רבות על אמירתם. הרבי ציין כי באמירת התהילים מתוך ספר זה סגולה מיוחדת לעורר ולהמשיך את זכותו שיתקבלות התפילות לרצון. מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהילים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהיליםדווקא מתוך הוצאות אלו{{הערה|1=ובנוסף גם בתהילים [[יהל אור]] בהם השתמש הרבי עד [[משפט הספרים]] ב[[http://nichoach.blogspot.coתשמ"ו]].il/2014/08/blog-post_19.html]}}.

מהעצות היעוצות לחזק רגש הבטחון באם צריך חיזוק בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר תהלים. ואם נאמר הוא בציבור, לומר מזמור כ"ג בספר התהילים, היינו מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר גו'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9487&search=%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D אגרות קודש ט'תפז[קדיש]]}}במקום הראוי.

בשבת מברכים אומרים לפני התפילה את כל ספר ==לקריאה נוספת==*'''[[קובץ מכתבים לתהילים]]''', הוספה ל[[תהליםאוהל יוסף יצחק]]*'''לחיזוק הרגש ליהדות''', כתבי קודש בקשר לאמירת תהילים, שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 14*'''עננים שחורים בחורף תרפ"ז''', שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 52*'''תהלים עם ביאורי חסידות''', ליקוט ועריכה: הרב יהודה כהן, הרב הלל מונדשיין והר' יעקב מאיר סבינר, [[ספריית מעיינותיך]]{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/03/Ki-karov-60-E.pdf סקירה על הספר בגליון 'כי קרוב' 60, עמוד 15]. ואם נאמר הוא בציבור}}*תהילות יוסף יצחק - במעלת אמירת תהילים (ליקוט ממכתבי וסיפורי רבותינו נשיאינו), הוצאת תורה אור, לומר קדיש במקום הראויתשע"ב.

==קישורים חיצוניים==*'''[https://drive.google.com/file/d/1xNhLuXf7XZsxs13Zz5JLeoQpGiv7Yntf/view סדר אמירת תהילים אחרי התפילה]''', קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י"א ניסן תשפ"ג עמוד 56 {{PDF|}}*[https://chabad.info/moshiach/957665/ "תהילים החיד"א" להחשת הגאולה • להורדה] {{אינפו}} {הערות שוליים{PDF|}}